סטורוטייד

בישראל נעשים כעשרת אלפים טיפולי הפריה חוץ גופית בשנה. טיפולים אלה
מגרים את השחלות לייצר יותר מביצית אחת, ובכך עולים סיכוייה של המטופלת
להיכנס להריון.
כל אשה נולדת עם מספר קבוע של ביציות. בגיל הילדות הביציות המופרשות
מן השחלות מתחילות להתפתח אולם מתות לפני שהבשילו. מגיל הבגרות המינית
מופרשים מבלוטת יותרת המוח שני הורמונים, LH ו-FSH. אלה
גורמים לכך שהביציות ימשיכו להתפתח, עד שזקיק אחד (הגוף שבתוכו מתפתחת
הביצית) מבייץ וכל הזקיקים האחרים מתים. מטרת גירוי השחלות היא למנוע
את מותם של הזקיקים ולהביא לכך שביציות רבות יותר יבשילו.

על פי מחקרים, %15 מהנשים מבייצות לפני שאיבת הביצית המתוכננת. נשים
אלה עשויות לקבל טיפול למניעת מותם של זקיקים במשך שבועיים, אך כשמבקשים
לשאוב מגופן ביציות מתברר שהטיפול היה לשווא כי הביוץ כבר התקיים ולא
נותרו ביציות בשחלות. כדי למנוע ביוץ מוקדם נכנסו לשוק באמצע שנות השמונים
תרופות שנקראות אנלוגים (ובהן סופרפאקט, דקפפטיל, סינרל ולופרון). לתרופות
אלה מבנה דומה להורמון GNRH השולט על פעילות בלוטת יותרת המוח
ויכול למנוע את הפרשת ה-LH ו-FSH הגורמים להבשלת ביציות.
האנלוגים מגרים את בלוטת יותרת המוח להפריש הורמונים אלה בכמויות גדולות.
ההפרשה המוגברת מביאה לתוצאה הפוכה ובלוטת יותרת המוח מפסיקה להפריש
את ההורמונים. תהליך השיתוק אורך כשבועיים ואחריו מתחילה האשה בטיפול
נוסף של שבועיים, שבהם היא מקבלת תרופות לגירוי השחלות. בסיום חודש
הטיפולים נשאבות ביציות להפריה חוץ גופית.

בגלל תופעות הלוואי של האנלוגים - גלי חום, יובש בריריות ושינויים במצב
הרוח, חיפשו אנשי המחקר תרופה שתמנע מראש את הפרשת ההורמון GNRH וכך
גם את הפרשת שני ההורמונים המגרים ייצור ביציות. כך פותחה התרופה החדשה
- סטרוטייד, או ציטורליקס - המונעת ישירות את ייצורו של ההורמון LH, שבלעדיו
לא יכול להתרחש ביוץ. תרופה זו (המיובאת לישראל על ידי חברת מגאפארם)
מקצרת את הטיפול בשבועיים, שבעבר נדרשו כדי לשתק את בלוטת יותרת המוח.

ד"ר דוד לב רן, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית בבית החולים וולפסון,
מסביר כי התרופה החדשה מאפשרת למטופלות מרווח נשימה בין טיפול לטיפול
והן אינן צריכות להיות צמודות לבית החולים במשך חודש הטיפולים. כמו
כן לתרופה אין תופעות לוואי.
החיסרון, לדברי ד"ר לב רן, הוא שהאנלוגים ניתנים לפני השלב שבו נעשית
הברירה ונבחר הזקיק שישרוד ויבשיל. לכן אפשר להגדיל את מספר הזקיקים
שיבשילו ואת הסיכוי להפריה. ואילו התרופה החדשה ניתנת אחרי שתהליך הברירה
כבר התרחש.

התרופה מוזרקת פעם ביום במשך חמישה ימים והיא כבר אושרה לשימוש על ידי
האיגוד הרפואי האירופי. בארץ התרופה מצויה בשלבי המחקר האחרונים וייתכן
שבתוך כמה חודשים תיכנס לשימוש.