מבחני כניסה

טיפולי פוריות בנשים, דוגמת הפריות מבחנה, זוכים לפרסום ומוכרים בציבור.
לעומתם, בעיות פוריות של גברים והטיפולים בהן ידועים פחות, אף ששיעור
בעיות הפריון אצל גברים זהה לזה שאצל נשים. המקור לכ-%40 מבעיות הפריון
של זוגות הוא באשה, ואחוז דומה של בעיות מקורן בגבר. שאר בעיות הפוריות
משותפות לשני בני הזוג.

רוב בעיות הפוריות אצל נשים קשורות לחוסר ביוץ. לבעיה זו יש תרופות
רבות, וברוב המקרים הן מועילות. אצל גברים קל יחסית לאבחן בעיות פוריות,
אבל לרובן עדיין לא נמצא טיפול תרופתי יעיל. האבחון נעשה בבדיקת זרע,
שבה נבחנים שלושה פרמטרים עיקריים: ריכוז תאי הזרע, תנועתיות התאים
והמבנה המורפולוגי שלהם. לבדיקת תאי הזרע מצטרפות גם בדיקות ביוכימיות
של נוזל הזרע.

אחרי שהבעיה אותרה, אפשר לפתור אותה במעבדה. קיימות שיטות להפרדה בין
תאים שנעים לתאים שלא נעים; לבידוד תאי זרע בעלי כושר תנועה טוב מאלה
שתנועתם טובה פחות; ולניקוי נוזל הזרע מנוגדנים (לעתים קיימים במערכת
המין הזכרית נוגדנים לריר צוואר הרחם של האשה). בנוסף, אם נמצא שהגבר
סובל ממיעוט תאי זרע, אפשר לאסוף אותם לאורך זמן, לשמור אותם בהקפאה
ולהשתמש בזרע המרוכז כדי להפרות את האשה כשהיא בביוץ.
ריכוז נמוך של תאי זרע - פחות מ-10 מיליון תאים בסנטימטר מעוקב - מקטין
את סיכויי ההפריה. אפשר לפתור בעיה זו על ידי ריכוז התאים באופן מלאכותי,
במעבדה, על ידי צמצום נוזל הזרע. ריכוז התאים חשוב יותר ממספרם, משום
שחלק גדול מנוזל הזרע נשפך החוצה מהנרתיק בזמן משגל. אם מצמצמים את
כמות הנוזל, קטנה גם הכמות שמתבזבזת. את הנוזל המרוכז מזריקים לנרתיק
או לצוואר הרחם. קיימות גם כמה טכניקות ניתוחיות לביצוע הפריה.

סיבה שכיחה לעקרות אצל גברים היא דליות באשכים. האשכים, שבהם מיוצר
הזרע, מצויים מחוץ לגוף מפני שטמפרטורת הגוף מפריעה לייצור הזרע. הדליות
הן ורידים נפוחים בכיס האשכים, שמעלים את חומם במידה שמפריעה לייצור
תאי הזרע. את הבעיה אפשר לפתור באופן כירורגי. ניתוחים להסרת דליות
מהאשכים מבוצעים כיום בכל בית חולים כמעט, גם בשיטה לפרוסקופית. כ-%40
מהזוגות מתעברים לאחר ניתוח זה.
יש מצבים שכיחים פחות, שבהם הגבר נולד כשחלק מצינור הזרע שלו חסר. אצל
גברים אלו יש ייצור של תאי זרע, אבל אלה אינם יכולים לצאת. במקרים כאלה
אפשר לבצע דיקור ביותרת האשך, הנמצאת מעל לאשך ובה מבשילים ונאגרים
תאי הזרע, ולהפיק ממנה זרע להפריה מלאכותית. בעיה ייחודית לבעלי פגם
זה היא שהגן האחראי לה אחראי גם למחלת הסיסטיק-פיברוזיס. לכן קודם להפריה
בודקים אם הגבר נושא את הגן. רק מגברים שאינם נושאים את הגן מפיקים
תאי זרע להפריה.

"בדיקת הזרע הראשונה נעשתה לפני כ-300 שנה, ומאז אנחנו ממשיכים להסתכל
בתאים וללמוד אותם", אומר פרופ' מרק גלזרמן, מנהל מחלקת נשים ויולדות
בבית החולים וולפסון ומומחה בתחום פריון הגבר, שהיה נשיא האגודה הישראלית
לחקר הפוריות. בבדיקות נבחנים קריטריונים רבים, שכל אחד מהם הוא חלק
חשוב בשרשרת ההפריה: באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני נבדקים מרכיבים שונים
בתא הזרע; יכולת התנועה של הזרע במערכת המין הנקבית נבדקת בנוזל רירי
הנלקח מצוואר הרחם לאחר משגל; ובאמצעות ביצית שנלקחת מאוגרת בודקים
את יכולת הזרע להתקשר אליה ולחדור אותה, לאחר שמקלפים ממנה כמה שכבות
(בתהליך זה לא מתבצעת הפריה של ביצית אוגרת עם זרע אדם. היא משמשת למבחן
בלבד).

"אם מתברר שתא זרע לא יכול לנוע, לא מצליח להגיע לצוואר הרחם, חסר כושר
התחברות לביצית ולא מצליח לחדור אותה, פונים לשיטת ICSI - הזרקת
תא זרע בודד לתוך הביצית", אומר גלזרמן. ICSI הוא תהליך כירורגי
שבו מבודדים את התא ומזריקים אותו לתוך הביצית של האשה. כ-%65 מהביציות
שאליהן מוחדרים הזרעים מופרות ומושתלות בגוף הנשים. כשליש מהנשים שעברו
הפריה בשיטה זו נכנסות להריון.
אף שטיפול זה עוקף את כל המכשולים שנמנו לעיל, גלזרמן אומר ששימוש מיידי
בו, לפני שנוסו כל האמצעים האחרים, דומה לעקירת שן לאדם המתלונן על
כאב שיניים, במקום ניסיון לטפל בשן החולה. שיטת ICSI כרוכה במתן
הורמונים לאשה, ויש בה סיכונים כמו בכל התערבות כירורגית. לדברי גלזרמן,
זו גם מעמסה נפשית וכלכלית לא קטנה על בני הזוג.

זוגות רבים מניחים כי קיים קשר בין עקרות, או יכולת נמוכה של הזרעים
לבצע את משימתם, לבין איכות הצאצאים שייוולדו לאחר שימוש באותם תאי
זרע. גלזרמן מבקש להדגיש שתאי זרע הם כמו כלי רכב שמסיע מידע גנטי.
"איכות המידע הגנטי לא קשורה לאיכות הרכב שעליו הוא נישא", הוא אומר.
"כדי להגיע אל המטרה, שהיא הביצית, ולחדור אליה, הרכב הזה זקוק לתנועתיות
טובה, למבנה מתאים, ליכולת התבייתות. גם אם כל אלה פגומים, אין זאת
אומרת שיש דופי באיכות החומר הגנטי (ד-נ-א) שהזרע נושא".

גבר מייצר בממוצע 1,000 תאי זרע בשנייה, או 100 מיליון תאים ביממה.
באופן נורמלי, גבר ממוצע פולט 200-40 מיליון תאי זרע במשגל. ריכוז נמוך
מ-10 מיליון תאי זרע בסמ"ק, תנועתיות ירודה או שיעור גבוה של תאי זרע
לא תקינים, מורידים את הסבירות להריון בלא טיפולי הפריה.
"הכמות הגדולה של תאי זרע שמיוצרים ונפלטים במגע המיני נובעת מזה שחלק
גדול ממנה נושר באמצע הדרך. חלק מהתאים לא מגיעים כלל לצוואר הרחם,
ורבים מהתאים שמגיעים לשם לא שורדים עד לרגע שבו הביצית מגיעה לחצוצרה",
אומר גלזרמן. כדי שתתרחש הפריה יש צורך בכמה עשרות בודדות של תאי זרע
מסביב לביצית, חלק קטן ממספר התאים העצום שהיו בתחילת הדרך.

לדברי פרופ' גלזרמן, תהליך ה-ICSI זוכה לשיעורים גבוהים יחסית
של הצלחה, מעל %40. אבל דרושה התאמה מדויקת של הטיפול לבעיה. הוא מתכוון,
למשל, לכך שגם אם %25 מהפונים לטיפולי פוריות סובלים מדליות באשכים,
לא אצל כולם הדליות הן הגורם לבעיה. אצל %12 מהאוכלוסייה יש דליות כאלה,
ואצל רוב הגברים הן לא פוגעות בפריון. המבחנים הרבים לתאי הזרע לפני
תחילת הטיפו