זרע פורענות

בהתחשב בכך שלהפריה נחוץ זרע אחד בלבד, שאלות בדבר כמות הזרע האנושי
מעוררות בשנים האחרונות מידה גדולה מאוד, אולי רבה מדי, של תשומת לב.
אמנם אין כנראה עדויות לירידה משמעותית בכמות הזרע, אולם מסתמנות בעיות
אחרות בפוריות הגברית, ולא ברור עד כמה הן רציניות. מדובר בעיקר בעלייה
בשיעור סרטן האשכים ובשיעור הפגמים המולדים באברי הרבייה הגבריים. לדעתו
של ד"ר סטיוארט אירוויין מהמרכז להפריה ביולוגית באדינבורו שבסקוטלנד,
תופעות אלו מצביעות על שינוי המתהווה במידת הפריון של הגברים והוא עשוי
להיות תוצאה של גורמים סביבתיים. את הדברים אמר החודש בכנס בינלאומי
בנושא פריון שהתקיים בסן פרנסיסקו. "יש מידה מסוימת של עשן", אמר ד"ר
אירוויין. "החוקרים צריכים לברר אם יש גם אש".

העלייה בפגמים באברי הרבייה מתבטאת בעיקר בליקויים מבניים, כגון אשכים
טמירים, מצב שבו האשכים לא יורדים למקומם בשק האשכים אלא נשארים בגוף.
התוצאה היא שגברים אלה לא מייצרים זרע משום שהטמפרטורה בגוף גבוהה מדי -
האשכים מתקיימים בחום של 35 מעלות ואילו הטמפרטורה בגוף היא 37. ליקוי
נוסף הוא היפו-ספאדיאס, מצב שבו פתח הפליטה באבר המין פונה מטה במקום
קדימה. ניכרת גם ירידה במספר תאי סרטולי באשכים, הקשורים בתהליך ייצור הזרע.
תופעות אלו "חייבות לעורר דאגות שיש להתייחס אליהן במחקרים רציניים,
מתואמים וממומנים היטב", אמר אירוויין לבאי הכנס. "עיכוב במחקר כזה עלול
לסכן את הפוריות והבריאות הרבייתית של דורות עתידיים".

אולם פרופ' מרק גלזרמן, מנהל מחלקת נשים ויולדות בבית החולים וולפסון
ומומחה בינלאומי בתחום הפריון, שהיה נשיא האגודה הישראלית לחקר הפוריות,
אומר כי תופעות אלה אמנם קיימות, אבל הן זניחות. "שיעורי סרטן האשכים
היום הגיעו ל-0.5 עד 0.8 אנשים מתוך כל 100,000 בעולם כולו, שזה מעט
מאוד, במיוחד בהתחשב בכך שזה סרטן שאפשר לטפל בו ולרפא אותו. רק לשם
השוואה, אחת מכל 70 בנות שנולדות תלקה בסרטן השחלה". לדבריו, ההתייחסות
בכנס היתה על דיווח שנמצא בדנמרק, שם השיעור הוא שבעה מתוך 100,000.
אין לפסול השפעות שונות שיש לחיים המודרניים על מערכת הרבייה, אומר
פרופ' גלזרמן. עישון מופרז, שתיית אלכוהול מופרזת, עבודה בתנאי לחץ וגם
דברים שמפריעים לאשך עצמו, למשל עבודה בתנאי חום גבוה, שמחמם את סביבת
האשך וחשיפה לכימיקלים שונים, עשויים להשפיע על פוריות האדם. עם זאת, הוא
אומר, אין שינוי ממשי בפוריות האדם. השינויים הם זניחים, והמדע מתקדם כך
שאת רוב הבעיות בפוריות הגברים אפשר לפתור.
מה שכן השתנה הוא הקריטריונים של החוקרים להגדרת הפוריות, שאולי בגללם
נתפשים המספרים שמתפרסמים חדשים לבקרים כמפחידים. אם בעבר הניחו שגבר
פורה הוא זה שיש לו 100 מיליון תאי זרע לסמ"ק, היום ידוע שמספיקים 20
מיליון תאי זרע בסמ"ק בשביל לענות על הקריטריון הזה. השינוי התחולל בהבנה
המדעית, לא בגברים עצמם.

יש התולים חלק מהתופעות הללו בהשפעה של חשיפה לכימיקלים תעשייתיים. בבני
אדם וכן בחיות הוכח במחקרים שכימיקלים אלה משבשים את הפעילות ההורמונלית
של הגבר בכך שהם מתנהגים כמו ההורמון הנשי אסטרוגן. למשל, דגים ממין זכר
שחיו ליד מפעלים לטיהור שפכים ייצרו פרוטאין שכרגיל מייצרים אותו רק דגים
ממין נקבה. תנינים ממין זכר שנחשפו לחומרי הדברה סבלו מאשכים לא מפותחים.
את שאר האשמה תולים החוקרים ב-100,000 סוגי הכימיקלים המלאכותיים
המשמשים בייצור חומרים תעשייתיים, שבני אדם נחשפים אליהם דרך האוויר,
המים, המזון ובמגע. ספר שמעיד על הפאניקה הקשורה בגורם הסביבתי והשפעתו
המשוערת על הזרע יצא ב-1997, ושמו "הפמיניזציה של הטבע". המחברת, דברה
קאדבורי, הרחיקה לכת עד לטענה ש"לא יעבור זמן רב עד שאיום גדול ירחף על
ההתרבות האנושית כולה".

את הבהלה מפני ההשפעות המזיקות של זיהום האוויר והסביבה חיזקו מחקרים
שמצאו פגמים במערכת הרבייה של חיות שסביבתן זוהמה בצורה מאסיווית, על ידי
חומרי הדברה או פסולת תעשייתית. מחקר מפורסם הוא זה שנעשה באגם אפופקה
בפלורידה, שמצא קשר בין כמויות של די-די-טי שהוזרמו לאגם לבין העובדה
שאוכלוסיית התנינים שנולדו שם פחתה ב-%90, עקב פגמים שנוצרו במערכות
הרבייה שלהם.
"יש תמימות דעים באשר להשפעה המזיקה של זיהומים ספציפיים על הרבייה,
אולם רק במקומות שבהם אפשר לקשור בין מזהם מסוים, במקום מסוים ובזמן
מסוים, לבין ההשפעה על סביבתו", אומר פרופ' גלזרמן. "אף אחד לא מתווכח עם
תוצאות המחקר שבוצע לפני כעשרים שנה במפעל הברום בבאר שבע, שבו התברר
שבגברים שעבדו שם זמן ממושך חוסלו כמעט כל תאי הזרע באופן זמני. אבל אי
אפשר להסיק מכך שום דבר על מצבו של גבר באוסטרליה או אפילו בתל אביב".
מחקר שיכול להרגיע את החוששים לעתיד האנושות התבצע דווקא בחיות. "מאחר
שחיות ובני אדם חיים על אותו כדור הארץ וחשופים לאותן השפעות סביבתיות,
אפשר להסיק מדבר אחד לאחר", אומר פרופ' גלזרמן. מחקר מקיף שנערך
באוניברסיטת אדלייד שבאוסטרליה ב-97', בדק את הספרות הווטרינרית משנת
1932 ועד 1995. נבדקו 137 מחקרים בפרים, 76 מחקרים בחזירי בר, ו-130
מחקרים באיילים. כל החיות היו בוגרות, והזרע נאסף מהן באופן קבוע ובשיטה
דומה. המחקרים שנבדקו היו מכל העולם, ולא נראתה בהם ירידה בכמות הזרע
באותם יונקים.

המחקר שעורר את ההתעניינות האינטנסיווית במצב הזרע התפרסם בדנמרק
ב-1992, והוביל אותו פרופ' נילס סקאקבק. מסקנתו היתה שכמות הזרע בפליטה
ממוצעת ירדה בכמחצית משנת 1940 ועד 1992. המחקר התבסס על בדיקה חוזרת של
נתונים שנאספו ב-61 מחקרים שונים שנעשו משנת 1938 ועד אז, שבהם נבדקו
15,000 גברים. בסופו של תהליך עיבוד הנתונים הגיעו החוקרים למסקנה שיש
ירידה משמעותית וליניארית בייצור הזרע. אחרי המחקר התחילו דיונים נרחבים
בסוגיה, נכתבו עבודות לרוב, שחלקן חזרו אל נתוני המחקר הזה, ובחלקן נבדקו
אוכלוסיות חדשות.
במחקר ההוא היתה בעיה מתודולוגית, אומר פר