בחינה מדעית של ניסויים בבעלי חיים

--- מה ההבדל בין מדע לדמוי-מדע(pseudoscience)?

באופן כללי המדע הוא דרך להכיר את המציאות. הוא אינו הדרך היחידה, כמובן, ישנן עוד דרכים כגון: אינטואיציה, דת, רוחניות ועוד. כוחו של המדע נובע מיכולתו לקשר סיבה ותוצאה. "המדע הוא יוזמה שיטתית ומאורגנת, שאוספת מידע על העולם ומרכזת אותו לחוקים ועקרונות ברי בדיקה."(תרגום שלי לווילסון, אי. או.) ובאופן מעשי, מדע הוא הבחנה, זיהוי, תיאור, חקירה ע"י ניסוי והסבר תיאורטי של תופעות טבעיות.
על פי קהאן, בכדי שתחום יקרא מדע, על "מסקנותיו לנבוע בצורה הגיונית מהנחות יסוד משותפות"(תרגום שלי לקהאן).
ההבדל בין מדע לדמוי-מדע לא קשור למתודולוגיה כי אם ליכולת ההפרכה של המדע. תורת(תיאורית) היחסות של איינשטיין, לדוגמא, נבדקה והוכחה על ידי תוצאות, שיכלו לנגוד את התחזית - ומכאן את התיאוריה. לעומת זאת, הורוסקופ שבועי נותן תחזית כללית ביותר, שניתן לתת פרשנויות שונות לקורות אותנו, כדי להתאימן לתחזית. חייב להיות סיכון בהצעת הוכחה. כלומר, יש להציב קריטריונים ברורים וחד משמעיים לבדיקה. אין אפשרות שהתיאוריה תוחל ללא קשר לתוצאות הניסוי ביחס לתחזית!
לסיכום: מדע נבדל מדמוי-מדע באופנים רבים, בניהם היכולת להוכיחו כמופרך או שגוי(בר בדיקה כלול בכך). דמויי-מדע, כגון אסטרולוגיה, נמנעים מיכולת-ההפרכה: ע"י הימנעות ממבדקים חד משמעיים, או ע"י החלת מבדקים ללא סיכון או התכחשות לפסילתן ע"י מבחנים חד משמעיים. מה שאינו בר - הפרכה, כמו מיתוסים דתיים, אין זה אומר שהוא לא נכון או מופרך, אלא רק שאינו מבוסס-מדעית.
לאקאטוס טען כי תיאוריה טובה יכולה לנבא תופעות חדשות, שאי אפשר היה לנבאן בלעדיה. הוא מתנגד בתוקף לרעיון כי המציאות היא מה שהרב מאמין בו, רק מפני שהרב סובר כך. דוגמא, מוכרת לכולנו היא שהעולם שטוח ובמרכז היקום - מתוך אמונה במרכזיותנו. דוגמא פחות מוכרת היא שמודלים בחיות יעילים לריפוי מחלות אנושיות מכיוון שבעלי אינטרסים וסמכות אקדמאית טוענים כך. כך שדרגות החשיבות לתיאוריה מדעית על פי לאקאטוס הן:
1· לימוד ואישור התיאוריה בראש סדר החשיבות, על המתודולוגיה, ההגיון ותורת ידיעתה. (סר ארתור אדינגטון המליץ, לא לתת חשיבות רבה מדי לתוצאות תצפיות, כל עוד אינן מאושרות בתיאוריה).
2· דוגמאות מתצפיות וניסויים מבוקרים, שמפריכים או מחזקים תיאוריה, במקום השני.
3· הצהרות של מומחים, הרחק במקום השלישי.


--- כיצד, אם כן, אנו מוצאים כי הויויסקציה היא דמוי-מדע אחרי הכל?

{כאן אספק את הטיעונים ברמה הכללית ואמעיט בדוגמאות העובדתיות, אך כאמור מטה הן ממלאות כרכים על כרכים של ספרים. בשמחה אשלח לקישורים המתאימים, לספרים, ולרישומים המביאים אותם לכל מבקש}
(1) "תיאוריה" שנסמכת רק על הסעיף השלישי של לאקאטוס, ומתעלמת או מסווה את שני הראשונים, היא בפירוש לא מדעית. ניסויים בבעלי חיים נכללים לרב תחת הגדרה זו, בה איש בעל אינטרסים מצהיר כי:
א- ברצוננו להוכיח כי הניסויים מובילים לריפוי מחלות אנושיות.
ב- אנו מכריזים, כבעלי הסמכות על ניסויים אלה, כי הם מובילים לריפוי מחלות אנושיות.
ג- מכאן "הוכחנו", שהניסויים הללו אכן מובילים לריפוי מחלות אנושיות.
מהצד שכנגד, עומדת התיאוריה נגד יעילות ניסויים בבע"ח בשלושת הקריטריונים: יש תיאוריה, יש כרכים של עדויות על הנזק, ההטעיה וחוסר היעילות, ויש הצהרות של מומחים.
(2) יכולת החיזוי, יש אומרים היא ההבדל הבולט והחשוב ביותר בין מדע לדמוי-מדע. הוכחה בדיעבד אינה חיזוי. ויויסקטורים מתייחסים לקריטריון זה כשהם מנסים לשחזר נתונים מבוססי-אדם בחיות, ולקרוא להם תגליות.
(3) יחסים סיבתיים מול מקריים הם הבדל נוסף. לכך משתמשים בדוגמת ה"הריון במושב האחורי", שאומרת שהאפשרות שאישה עלולה להיכנס להריון במושב האחורי ברכב, לא אומרת שהישיבה במושב האחורי היא הסיבה. על אותו משקל ניתן להחיל תרופות הנבדקות על בע"ח. נכון גם שכל התגליות החשובות, ובכלל, נוסו בשלב כלשהו על בע"ח. אך אין תיאוריה להסביר למה זה קרה, או כרונולוגיה של תגלית כדי להגיע למסקנות. אין הוכחות לקשר סיבתי. העובדה שניסיונות פיתוח חיסון לפוליו התבצעו 30 שנה על קופים, לא אומרת שהניסויים הם הסיבה לתגלית החיסון. בסופו של דבר היו אלה הניסויים בקופים שעיכבו את החיסון במשך יותר מ-30 שנה, מאז שפתולוגים גילו כבר ב-1908 שבני אדם, לעומת קופים, נדבקים דרך מערכת העיכול ולא הנשימה. למי שהעובדות לא ידועות לו אספר, שהתרכיב הראשון שהוכן על פי הניסויים בקופים, יוצר כבר ב-1934 וגרם למוות ושיתוק במחוסנים. ד"ר סאבין, אחד ממפתחי החיסון המאוחר והמוצלח יותר, על אף שגידל את התרכיב ברקמות עצביות של קופים, התבסס במחקרו על נתיחת גופות חולים אנושיים, כך חזר לרעיון ההדבקה דרך מערכת העיכול. גם הגידול בתרביות רקמה עצבית של קופים, התגלה מאוחר יותר כטעות מעכבת, אשר על הפרכתה ושיפורה לרקמות אנושיות לא-עצביות זכה אנדרס(בעזרת וולר ורובינס) בפרס נובל ב-1949. על הטעות התוודה ד"ר סאבין עצמו ב-1984, כשנתן עדות לפני ועדת הסנאט לעסקי חיילים משוחררים: "העבודה על מניעת הפוליו עוכבה בגלל הנחה מוטעית לגבי טבע המגפות בב"א, שבוססה על מודלים ניסויים מטעים בקופים."(תרגום חופשי).
(4) הוספת עובדות לא מקבילה לתיאוריה מדעית. אין ספק, שאם זו טענתם של הויויסקטורים זה מה שהם עושים. האמת, כשלעצמה, היא לא מטרת המדע. להצהרות רבות לגבי המציאות יש ערך מדעי אפסי אם בכלל, לדוגמא אם מדען יספור את שערות גופו של כלב בכל שלב בחייו. תיאוריות כלליות וחוקים, אינם האמת כשלעצמה, אך הם מטרת המדע: תיאוריות בעלות ערך חיזוי, ומה שיותר כלליות.
(5) מדע, בניגוד לדוגמה(dogma), דורש שילמדו, יחקרו ויבדקו אותו על כל צדדיו. דוגמה לא נלמדת, ולא נבחנות לה חלופות טובות יותר. ניתן לראות זאת כאשר קיימות חלופות בהוראת רפואה שהן טובות יותר מביתור בעלי חיים, ועדיין מתעקשים מורים ומרצים רבים לשמר את השיטות הישנות שהם הכי