הריון יקר

עד לפני עשור או שניים היה אפשר להניח, במידה רבה של ביטחון, כי אשה בשנות הארבעים לחייה המטיילת עם תינוק - היא סבתו. ההנחה הזאת אינה תקפה עוד בימינו. נטייתן של יותר ויותר נשים לדחות את הקמת המשפחה (בין היתר מתוך רצון להשקיע בחייהן המקצועיים) חברה לשינויים בטכנולוגיה הרפואית. טיפולי פוריות מתקדמים, ובעיקר השימוש בתרומת ביצית, מאפשרים ליותר ויותר נשים להרות וללדת, גם אם עברו את גיל הפוריות. באיטליה כבר היתה יולדת בת 63. בישראל מחזיקה בשיא אשה בת 58 שילדה בסתיו האחרון, אולם עשרות נשים מעל גיל 50 כבר ילדו בארץ, ומספר היולדות שגילן גבוה מ-45 מגיע למאות אחדות.

מחקר שהתקיים במרכז הרפואי שיבא בתל השומר על ידי הרופאים מרדכי דוליצקי, דוד סוריאנו, איל שיף, אנג'לה שטרית, שלמה משיח ודניאל סיידמן, עקב אחר השפעותיו של הגיל המתקדם על תוצאות ההריון. זה המחקר השני שבעולם שבחן את קבוצת הגיל הנחשבת היום ל"גיל מתקדם מאוד" - 44 ומעלה (גיל 35 ומעלה נחשב לגיל מתקדם במונחים הריוניים). במחקר עקבו אחרי הריונותיהן של 109 נשים בנות 44 ומעלה, שטופלו בבית החולים בין 1988 ל- 1999, והשוו אותם להריונות של נשים מתחת לגיל 30.

השינוי החברתי מתבטא בשיעור המשתתפות במחקר שילדו בפעם הראשונה - %30. שני שלישים מהנשים הללו, שילדו בפעם הראשונה, נזקקו לטיפולי פוריות, ומחציתן לתרומת ביצית. שליש מהנשים במחקר, לעומת זאת, ילדו בפעם החמישית או יותר. עורכי המחקר ציינו כי בקרב קבוצת הגיל המתקדם ניתן איפוא להבחין בשתי קבוצות, והן נבדלות זו מזו מבחינת השכלתן ומאפיינים סוציו-אקונומיים. ההבדלים, מציינים החוקרים, היו גם בעלי משמעות רפואית - נשים מבוגרות שיולדות בפעם הראשונה נתונות בסיכון רב יותר לסיבוכים בהריון.
על פי המחקר, נשים מבוגרות, ובעיקר אלה היולדות בפעם הראשונה, יולדות בלידה קיסרית בשיעור גבוה בהרבה מנשים צעירות. נשים שעברו טיפולי פוריות נזקקות לניתוח קיסרי בשיעור גבוה במיוחד (כ-%60(, וכן נשים שנזקקו לתרומת ביצית כדי להרות (כ-%64(. נשים שילדו בפעם הראשונה בגיל זה נזקקו גם ללידה מכשירנית (בסיוע מלקחיים או ואקום) בשיעור הגבוה פי עשרה מנשים צעירות, או מנשים שילדו כמה פעמים קודם לכן.
המחקר חיזק את הנתונים המחקריים המעידים על סיכון מוגבר לסיבוכים בהריון בגיל מתקדם. הנשים במחקר של בית החולים שיבא סבלו מיתר לחץ דם ומסוכרת הריון בשיעור הגבוה פי שניים מהמקובל. גם התינוקות שנולדו להן היו קטנים יותר מהממוצע. בקרב אותן נשים שקיבלו תרומת ביצית נמצא גם סיכון מוגבר ללידה מוקדמת.

הקשר בין הריון בגיל מתקדם לתרומת ביצית אינו מקרי - השימוש בביצית של תורמת מאפשר הריון גם מעבר לגיל הפוריות. לדברי הפרופסור שלמה משיח, מרבית הנשים היולדות סמוך לשנות ה-50 לחייהן, ובוודאי כאלה היולדות לראשונה, קיבלו תרומת ביצית. ללא תרומת ביצית, הסיכויים להרות בגיל הזה נמוכים ביותר. עד כדי כך, שבאחרונה חייב שר הבריאות, יהושע מצא, את קופות החולים בישראל שלא לממן טיפולי פוריות לנשים מגיל 45 ומעלה, אלא אם כן הן מקבלות תרומת ביצית, שכן הסיכוי להרות בגיל זה לאחר טיפולי פוריות עומד על לא יותר מ-%2 ואינו מצדיק את העלות והסיכון שבטיפולים. כאשר מדובר בתרומת ביצית, מצליחות גם נשים בשלהי שנות ה-40 לחייהן להרות בשיעורים גבוהים. אולם הגיל משפיע - מגיל 52 ואילך ההצלחה בהשגת הריונות, גם עם תרומת ביצית, יורדת במידה ניכרת לכדי %7 בלבד. זה אחד הגורמים שהשפיעו על ההחלטה המחייבת את קופות החולים לא לאשר טיפולי הפריה בתרומת ביצית לנשים שגילן עולה על 51 שנה.

את הקשר בין תרומת ביצית לתוצאות הריון בדק מחקר אחר שהתקיים בבית החולים שיבא בתקופה המקבילה. המחקר, של הרופאים ישראל הנדלר, שלמה משיח, יהושע דור, דוד לב רן ואיל שיף, עקב אחר 77 הריונות שהושגו מתרומת ביצית בבית החולים ב 1995-1988. גילן של הנשים מקבלות התרומה נע בין 24 ל 52, אבל ניכרת גם כאן המגמה להריון בגיל מאוחר יחסית, שכן הגיל הממוצע של היולדות עמד על 40, וכשני שלישים מהן היו מעל גיל 45. בקרב כל אלה שקיבלו תרומת ביצית היה שיעור הלידות בניתוח קיסרי גבוה במיוחד - כ80%, וכ%10- נזקקו ללידה מכשירנית. עורכי המחקר מציינים כי ב-%40 בקירוב מהמקרים שבהם בוצע ניתוח קיסרי לא היתה הצדקה רפואית לכך, והניתוח בוצע לבקשת האם או הרופא המטפל.
גם בקרב מקבלות תרומת הביצית היה שיעור גבוה של סיבוכים בהריון - בעיקר סוכרת ויתר לחץ דם. החדשות הטובות הן שלעוברים לא היו מומים כרומוזומליים, בין היתר משום שכל הביציות נתרמו על ידי נשים צעירות מתחת לגיל 35, ובמרבית המקרים לא ביצעו הנשים ההרות אפילו בדיקת מי שפיר.