הריון ברגע האחרון

בניגוד לגישה שרווחה לפני כ- 15 שנה, אין כמעט ויכוח כיום בספרות הרפואית על כך שגילה של אשה לא צריך להוות מכשול מרתיע מפני הריון (כמובן, עד לגיל הפסקת הווסת). מאז 1970, מספר הלידות של נשים בגיל 36 ויותר גדל ב-%50 והמספר עולה מדי שנה. עד שנת 2000, אחת מכל 12 לידות תהיה של אשה בת 35 או יותר.

התפתחויות טכנולוגיות ורפואיות וקפיצת הדרך שעשה המדע בתחומי הפוריות והפריות המבחנה מעודדים התנסות בחוויית האמהות גם בגיל מאוחר יותר ומעוררים עניין בבחינת יתרונותיו וחסרונותיו של הריון מסוג זה.
למשל, תוצאותיו של מחקר חדש מראות כי נשים שילדו אחרי גיל 40 ונכנסו להריון ללא התערבות מלאכותית חיות יותר זמן מנשים אחרות. אחת הסיבות לכך, טוענים החוקרים, היא הכמות הגדולה של הורמון האסטרוגן המופרש בגוף במהלך ההריון. בין תכונותיו של האסטרוגן ניתן למנות את חיזוק העצמות, המרצת פעילותו של הלב והשפעה טובה על שאר פעילויות הגוף.
מחקרים אחרים הראו כי נשים הרות אחרי גיל 35 מודעות יותר לצורך באורח חיים בריא והן מכינות את עצמן בצורה שיטתית יותר ללידה על ידי קריאת ספרים, קורסי הכנה וכדומה.
יחד עם זאת, אין ספק כי הריון בגיל מבוגר כרוך בסיכונים הן לאם והן לילד, שאינם נחלתן של מרבית הנשים הצעירות יותר. תקינותו של הריון בגיל 35 ויותר וסיומו בצורה מוצלחת תלויים במספר גורמים, לרבות כושרה הגופני של האם, מצבה הבריאותי ומספר הלידות שהיו לה קודם לכן.

פרופ' ג'ניפר נייבל, ראש מחלקת יולדות וגינקולוגיה באוניברסיטת אייווה, אומרת כי התלונה הנפוצה ביותר בקרב נשים הרות בשנות ה-40 לחייהן היא על עייפות. שינויים הורמונליים בזמן ההריון גורמים לכל אשה להרגיש תשישות, אולם דומה שבקרב נשים מבוגרות הדבר מורגש יותר.
נשים שילדו בעבר והן הרות שוב בגיל מבוגר יותר נוטות לסבול יותר במהלך ההריון מטחורים, דלקות בשלפוחית השתן, שקיעת רצפת האגן ודלדול החזה. השרירים והרקמות באזורים אלו כבר נמתחו בעקבות לידות קודמות והם אינם חזקים וגמישים כפי שהיו 20 שנה קודם לכן.
כדי לצמצם את הנזקים מציעה פרופ' נייבל להימנע מעלייה חדה במשקל במהלך ההריון, לשמור על אורח חיים פעיל ולתרגל באופן סדיר את שרירי רצפת האגן כדי לשמור על גמישותה.

אולם הקשיים שבהם נתקלת אשה שרוצה להרות בגיל מבוגר מתחילים עוד הרבה קודם לכך. עם השנים מתחילות ביציותיה של אשה לרדת בכמותן ובאיכותן ותהליך הזדקנותן מקשה על הפרייתן. אם עד גיל 35 מציעים רופאים לזוגות לנסות שנה שלמה של קיום יחסי מין ללא אמצעי מניעה לפני שהם פונים לטיפולי פוריות, אזי מגיל 35 מציעים הרופאים לפנות לטיפולים כאלו כבר אחרי חצי שנה.
גם לאחר שנכנסה להריון, צפויים לאשה מעל גיל 35 סיכונים גדולים יותר מאשר לנשים צעירות. הסיכוי לסבול מלחץ דם גבוה במהלך ההריון הוא פי שניים מאשר סיכוייהן של נשים צעירות יותר; סוכרת הריון מופיעה אצל אותן נשים ביחס של כמעט פי שלושה. הסיכוי לחלות בסוכרת אף עולה יותר אצל אשה הסובלת גם מעודף משקל חמור.

ניתוחים קיסריים גם הם מתבצעים באחוזים גבוהים יותר באמהות מבוגרות. הסיבה לכך, מסבירה ד"ר גרטו ח' ברקוביץ, פרופסור לגינקולוגיה מבית החולים הר סיני בניו יורק, היא הלידה המתמשכת בדרך כלל זמן ארוך יותר. כשהשלב השני של הלידה מתאריך מעבר לשעתיים, מחליטים הרופאים לעתים קרובות לבצעניתוח קיסרי כדי למנוע כל מצב של מצוקה עוברית.
גם אחוז ההפלות עולה עם הגיל: מעל גיל 35 מפילות קרוב ל-%18 מהנשים ההרות, ומגיל 45 יותר ממחצית ההריונות יסתיימו בהפלה טבעית. הסיבות לכך, משערים החוקרים, יכולות להיות ביציות פגומות או בעלות מום שמספרן עולה עם הגיל, רצפת אגן שאינה חזקה דיה או זרימת דם בלתי מספקת לרחם. במחקר שעקב אחר לידתם של עוברים מתים בקרב נשים בגילים אלה בהשוואה לנשים בשנות ה-20 וה-30 לחייהן, נמצא כי הסיכוי של נשים בשנות ה-40 ללדת ולד מת הוא קרוב לפי שניים. הסיבות לממצא זה עדיין נחקרות.
אולי כפיצוי על כל אלה, סיכוייה של ההרה המבוגרת ללדת תאומים ואפילו שלישייה גדולים בהרבה מאשר אצל רעותה הצעירה ממנה. הסיבה לכך, מסביר ד"ר בנג'מין ינגר, מומחה לפוריות, היא פעילותם של ההורמונים המשתנה עם הגיל, תהליך שמגביר את הסיכוי לשחרורה של יותר מביצית אחת מהשחלות. זו אולי דרכו של הטבע לפצות על כך שחלק מהביציות כבר פגומות ואינן יכולות לבצע את מלאכתן כראוי. גם נשים שעוברות טיפולי הפריה הן בעלות סיכוי גבוה יותר ללידה של יותר מעובר אחד בשל התרופות הממריצות את שחרורן של יותר ביציות.

קושי נוסף הכרוך בגילה של האם הוא הסיכון שהוא צופן לבריאותו ולמצבו הפיסי של העובר. אצל אשה מעבר לגיל 35 עולה הסיכוי להיוולדו של ילד הלוקה בתסמונת דאון מאחת לכל אלפיים לידות (אצל נשים בשנות ה-20) לאחת מתוך 360 לידות. בגיל 40 כבר עולה הסיכוי לאחד מתוך 73 ומגיל 45 אחד מכל 45 תינוקות ילקה בתסמונת דאון. החל בגיל 35, לפי הוראות משרד הבריאות, מוצעת לכל הנשים בישראל האפשרות לעבור בדיקת מי שפיר המאפשרת לגלות פגיעה מוחית או אי תקינות של מערכת העצבים המרכזית.

פרופ' ציון בן רפאל, מנהל חטיבת נשים ויולדות במרכז הרפואי רבין, מציין כי יש לחלק את הנשים היולדות בגיל מבוגר לשתי קבוצות: אלה שהן בגיל 35 עד 45 ואלה שהן בנות 45 ויותר.
על אף הקושי הרב יותר להיכנס להריון אחרי גיל 35, אשה שהרתה בגילים אלו ועברה את כל הבדיקות הנדרשות נמצאת במצב טוב יותר מאשה הרה בגיל 25 שלא עברה בדיקות כאלו, אומר בן רפאל.
במידה ומצבה הבריאותי של האשה תקין והיא אינה סובלת ממחלה הנובעת מגילה, ההריון לא צפוי להכביד עליה או להוות בעיה. גם עלייה בלחץ דם ותופעות דומות שיכולות להיגרם במהלך ההריון הן כמעט שוליות ברפואה המודרנית והן ניתנות לטיפול.
בין גיל 40 ל-45 ישנה עליית מדרגה מבחינת הסיכון, מוסיף בן רפאל, אולם שינוי זה נובע בעיקרו מעלייה טבעית בתחלואה הכללית בשל הגי