לניתוחי קיצור קיבה קיים פן בריאותי ופן קוסמטי כאשר הגבול שביניהם לעיתים דק ולא חד משמעי.
על פי כללי האתיקה הרפואית מקובל לאשר ניתוח קיצור קיבה על פי מדד ה - BMI. מדד זה מייצג את משקל הגוף בקילוגרמים ליחידת שטח של הגוף במטרים, המדד מחושב ע"י חלוקת המשקל בק"ג לגובה במטרים, בריבוע.
רק ערכים מסויימים של - BMI הגדולים מ - 40 וקיימים לתקופה של לפחת 3 שנים מעידים על עודף משקל המצדיק ניתוח קיצור קיבה. נתון זה הוא נתון אובייקטיבי הניתן למדידה ואשר על פיו ניתן לקבל החלטה חד משמעית לאישור או דחיה של ניתוח מסוג זה.
אולם, לעיתים קיימת הצדקה לביצוע ניתוח זה גם עם ערכי BMI נמוכים מ - 40 וזאת בלבד שקיימים סיבוכים רפואיים קשים על רקע ההשמנה כגון: תסמונת דום נשימה, סכרת קשה, מחלת פרקים משמעותיים ועוד. אשר לא הוטבו באמצעות טיפול שמרני.
הרצון לאסטטיקה ולחזור רזה מביא מובטחים רבים לדרוש לבצע ניתוחי קיצור קיבה, אשר הפכו כאמור למבוקשים לאחרונה יותר ויותר במחוזותינו, גם כאשר הערכים המספריים האוביקטיביים אינם עונים על הקריטריונים כאמור לעיל. במקרים אלו אני מוצאים את עצמנו מתמודדים עם חומר רפואי המוצג על ידי המבוטחים בסיוע הרופא המנתח, שמטרתו לשכנע בכך כי הסיבוכים הרפואיים הנלווים להשמנה חמורים ומחייבים ניתוח, לעיתים המצב אכן חמור אך לעיתים מתמונה המוצגת מוחמרת באופן מלאכותי להשגת המטרה הנכספת, להיות רזה.
נקודות אלו מחייבות בדיקה מדוקדקת של קרה הביטוח על מנת שניתן יהיה להגיע לחקר האמת ולא תמיד קל הדבר.
התחום האפור בתביעות בריאות
28.7.2001 / 23:53