וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פקודת המכס ל"נתינים" או לאזרחים

28.7.2001 / 15:38

כותבי המאמר הינם עורכי דין המתמחים במיסים עקיפים 1. מרגלית ליפשיץ עו"ד - לשעבר יועצת משפטית במע"מ בת"א, ויו"ר' הועדה למיסים עקיפים בלשכת עוה"ד. 2. דני רוטשילד עו"ד, לשעבר יועץ משפטי לעניני מכס בהנהלת המכס בירושלים.

פקודת המכס שחוקקה בשנת 1929 על ידי המנדט הבריטי מהווה אחד מהחיקוקים המרכזים על פיהם פועל אגף המכס ומע"מ בגביית מיסי יבוא.

הנציב העליון בבואו לחוקק הפקודה בשנת 1929, ראה לנגד עיניו את החובה של ממלכת בריטניה, לשלוט בנתיניה ב"ארץ ישראל - פלשתינה" ביד רמה, כפי ששלטה באותה העת בנתיניה בהודו, אפריקה, בורמה וכיו"ב.

להלן נפרט מספר דוגמאות לסמכות הבלתי סבירה, המוקנית לרשות המכס בפקודת המכס ולשימוש הנעשת בה על ידי השלטונות !


1. התישנות הזכות לתביעה בתוך שלושה חודשים

סעיף 154 לפקודת המכס קובע כדלקמן:

I. "התגלע סכסוך בנוגע לסכום המכס או לשיעור המכס המשתלם על טובין מסויימים, או בנוגע לחבות הטובין במכס, לפי דיני המכס, רשאי בעל הטובין לשלם אגב מחאה את הסכום הנדרש על ידי גובה המכס, וסכום ששולם בדרך זו ייחשב לגבי בעל הטובין כשיעור - המכס הנכון המשתלם על הטובין, כל עוד לא ניתנה החלטה אחרת בתובענה שהוגשה לפי סעיף זה.

II. בעל הטובין רשאי, תוך שלושה חדשים מיום התשלום, להגיש תובענה נגד הממשלה להחזרת הסכום ששילם כאמור, כולו או מקצתו.

III. אין להגיש תובענה להחזרת כל סכום לפי סעיף זה, אלא אם לפני התשלום נכתבו ברשימון הטובין המלים, "שולם אגב מחאה" ונחתמו בידי בעל הטובין או בידי סוכנו".

1. סעיף זה עומד בניגוד גמור לסעיפים המקבילים בחוק מע"מ, פקודת מס הכנסה, וחוק מס שבח, המקנים לחייב במס, אפשרות להגיש השגה במישור המינהלי על חיובו במס, ואם נדחתה השגתו, לערער בבית המשפט המחוזי.

2. חיוב היבואן לשלם המס השנוי במחלוקת מקשה עליו את הפנייה לערכאות ופוגע בזכותו לשמר את זכות הקניין שלו.

3. על פי סעיף 154 לפקודה, מוכנס החייב במס ל"מיטת סדום" בת שלושה חודשים, מהיום ששילם מס "אגב מחאה", באם לא הגיש תובענה להחזר מס מתישנת התובענה.

4. לעומת זאת, בחוק מיסים עקיפים, (מס ששולם ביתר או בחסר) התשנ"ח - 1968 יבואן המגלה ששילם בטעות מס ביתר יכול להגיש תביעתו בתוך 5 שנים מהתאריך בו גילה דבר טעותו.

5. פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה, צמצם אפשרות המדינה להפלות בין יבואנים לעוסקים ונישומים, לפי סעיף 154 לפקודת המכס. המדינה ערערה על פסק הדין והנושא תלוי ועומד בבית המשפט העליון.

6. לעומת זאת, בת"א 74645/96 מ"י נגד ריין דוד, קבע בית משפט השלום בתל אביב כי בעל טובין שאיחר, ב17- יום, לתבוע טובין שחולטו, איחר המועד ותביעתו נדחתה על הסף !

^^סעיף 229 לפקודת המכס קובע כדלקמן:^^

"נתעוררה שאלה באישום - מכס, או בהליך לפי סעיף 192 להחזרת אניה, כלי - הובלה או טובין שנתפסו על ידי פקיד מכס, אם המכס על טובין שולם או לא, או אם טובין יובאו לישראל, או יוצאו ממנה, או הובלו לאורך החוף, או נפרקו או הוטענו, כדין, חובת הראיה שהמכס שולם או שהעשיה בטובין כאמור היתה כדין, תחול באישום - מכס על הנאשם ובהליך כאמור על התובע".


1. על פי סעיף זה, כמו גם על פי סעיף 8 לפקודת היבוא והיצוא {נוסח חדש], התשל"ט 1979-, (שיכתוב של פקודת היבוא משנת 1939), מוטלת חובת ההוכחה בהליכים אזרחיים ובהליכים פלילים על האזרח (הנאשם או החייב במס).

2. סעיפים אלו עומדים בניגוד לשני כללים בסיסים בדיני עונשין. האחד, "חזקת החפות" עד להוכחת האשמה, והשני, דרישת הוכחת אשמה מעבר לכל ספק סביר.

3. בית המשפט העליון צמצם משמעות סעיף 8 לפקודת היבוא והיצוא, בע"א 666/88 מ"י נגד מונוגיל פ"ד מו (4),1, כשקבע שלמדינה אין סמכות לחלט טובין לפי סעיף 8, שלא מידי היבואן.

2. ההבדל בין "חילוט" בפקודת המכס לבין "חילוט" לפי פקודת היבוא והיצוא

1. "חילוט" בפקודת המכס מהווה שלילת בעלות באופן זמני בלבד, בעוד "שחילוט" על פי פקודת היבוא והיצוא מהווה שלילת בעלות באופן סופי.

2. שימוש באותו מונח בחיקוקים העוסקים באותו הענין, לתיאור שתי פעולות שלטוניות שונות, יוצר בלבול בבתי המשפט העוסקים בדיני מיסים.

3. עבירות כנגד כלי שיט או פקיד מכס

סעיף 209 לפקודת המכס קובע כדלקמן:

אלה דינם מאסר חמש עשרה שנה:

1. היורה אל כלי - שיט שבשירות רשות - המכס.

2. היורה אל פקיד מכס בשעת מילוי תפקידו.

3. הפוצע פקיד - מכס או מטיל בו מום בשעת מילוי תפקידו

1. נורמה הוקבעת עונש חמור ביותר של מאסר 15 שנה לאדם שירה לעבר כלי שיט או פצע פקיד מכס, תאמה את התקופה שבה חוקקה הפקודה, בה היו פקידי המכס האנגלים חשופים להתקפות על ידי נתינים זועמים, אך מובן שאין לה מקום בישראל של שנות ה2000-.

1. החרמת כלי הובלה ששימש להברחה או להובלת טובין מוברחים

סעיף 203 (ג) לפקודת המכס קובע כדלקמן:

"כלי הובלה שאינו כלי - שיט ושימש בהברחה, או שימש ביודעין להוביל שלא כדין טובין מוברחים או מחולטים, יחולט למדינה."

1. הסעיף נראה לכאורה צודק החרמת כלי ההובלה ששימש בהברחה או שימש להובלת טובין מוברחים אולם בפועל יכולים להווצר מצבים אבסורדיים.

2. לפי קביעת הסעיף אם הוברח מצית, ששווי 4 ש"ח ברכב מסוג מרצדס ששוויו 400,000 ש"ח יחולט הרכב !

3. דוגמא נוספת - חייל עולה לאוטובוס המוביל חייל מלבנון לישראל כשבתיקו מכשיר ווידאו. פקיד המכס במעבר הגבול עלול לחלט את האוטובוס, שכן הוא שימש להובלת טובין מוברחים !

4. רשות המכס השתמשה בסעיף זה במלחמת שלום הגליל והחרימה אוטובוסים.

2. אחריות רשות המכס לטובין שבפיקוחה

1. סעיף 92 לפקודה קובע כדלקמן:
92. טובין שהוחסנו או שנרשמו להחסנה או למסירה מן המחסן, ואבדו או הושמדו מחמת מאורע שלא ניתן למנוע, אם בהיותם באניה ואם בשעת סילוקם, הנחתם או קבלתם למחסן ואם בתוך המחסן, רשאי המנהל לוותר על המכס החל עליהם או להחזיר את המכס ששולם עליהם, כולו או מקצתו.

2. סעיף 150 לפקודה קובע כדלקמן:

150. המנהל רשאי להחזיר מכס או לוותר על תשלומו, כולו או מקצתו, באחת מאלה:

1. הטובין אבדו, הושמדו, ניזוקו או נעזבו לרשות המכס, בין בעודם בפיקוחה ובין לפני כן:

0
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully