מלחמה בצפון

הפסקת אש עכשיו – למען הילדים

רון גרליץ מבכה את ההרג ואת חוסר ההיגיון, וחושב שכל אזרח ישראלי שאכפת לו מהמדינה שלו, מחיי האזרחים ומחיי החיילים, צריך לשלוח מסר ברור לממשלה – עצרו את המלחמה

רון גרליץ

סוף סוף הגיעה לפתחנו מלחמה צודקת - יושב לו ארגון אסלאמי קיצוני מעבר לקו גבול בינ"ל מוכר, אליו נסגנו עד הס"מ האחרון. ביום בהיר אחד הוא פותח בהתקפה מכוונת לעבר מוצבי צה"ל ובחסות אותה התקפה הורג וחוטף חיילי צה"ל ששהו מדרום לגבול. הנה כי כן, אפילו שמאלני אדוק כמוני היה אמור לתמוך במבצע הנוכחי ולחזק את ידי העושים במלאכה. אבל לא כן.

מה שאנחנו עושים בימים ובשעות אלו הוא לא חכם ולא צודק. והגרוע ביותר - אנחנו שוב מקריבים קורבן שווא של אזרחים, בינהם ילדים (בשני הצדדים) וחיילים.

ומה עם הפגיעה ברקטות של חיזבאללה? זה לא יעד ראוי? אכן, כל רקטה שנגרעת ממצבת הכוח של חיזבאללה היא תרומה לביטחון ישראל. כאן אני מסכים מבצעית ומוסרית. אבל, מהו הגורם העיקרי לאותה הפחתה בכמות הרקטות? העובדה שהן נורות עלינו. אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק.

במשך שנים היה איום רקטות על ישראל ואנחנו גרמנו להם ללחוץ על ההדק. הצלחנו לצמצם את מאגר הרקטות של החיזבאללה ע"י זה שהם ירו עלינו אלף רקטות והרגו בנו. אכן הצלחה כבירה. כל הכבוד לאסטרטגיה הישראלית.

אבל, הצלחנו גם להשמיד עוד אלפי רקטות. מצוין. אבל ברור לכל שחיזבאללה לא יתפרק בעקבות המבצע, שסוריה לא תצטרף להסתדרות הציונית ושצה"ל לא ימשיך להפציץ באופן קבוע את כביש ביירות-דמשק (למי שחושב אחרת אני מעניק את פרס אריק שרון לקשר עם המציאות). כמה זמן ייקח לחיזבאללה למלא את המחסנים שלו שוב? חודשיים? שנה? שנתיים? ואז נחזור Back To Square One. זה שווה את המחיר?

ומה עם יכולת ההרתעה של ישראל ?

הקריאות להשבת יכולת ההרתעה עולות מכל מקלט טלוויזיה. אבל באמת, הבלון הזה שקוראים לו הרתעה, מנפחים אותו והופכים אותו לאלוהי – אינו אלא מולך, שמקריבים לו חיי אנשים ועקרונות.
הוא לא עבד מעולם, וכל תולדותינו מוכיחות זאת שוב ושוב. אני מומחה קטן להרתעה, אבל נדמה לי שהרתעה של אויב לא אמורה להתממש ע"י זה שאתה גורם לאויב לירות עליך את כל מה שיש לו בבונקרים. נדמה לי שזה אמור להיות דווקא להיפך. הרתעה משמעה להתנהג בצורה כזו שהוא לא יזרוק עליך את כל מה שיש לו.

מי אלו אותם "מומחים להרתעה" שאנחנו שומעים מדי יום בכל אמצעי התקשורת? אותם אלופים ואלופים בדימוס, שכבר 20 שנה (בהתחלפות מסוימת) מסבירים לנו למה קורבן ההרתעה שווה את המחיר ("הכבד מנשוא" כמובן). ואכן שילמנו מחיר כבד על הרתעה ב[[מלחמת לבנון]] (קרוב לאלף חיילים ועוד כמה עשרות אלפי אזרחים לבנונים, אבל מי סופר) ו[[במבצע דין וחשבון]] (יולי 93') ו[[במבצע ענבי זעם]] (אפריל 96') ואכן האיום מלבנון פחת ופחת... הרתענו והרתענו ובסוף קבלנו טילים על חיפה.

תסתכלו על מסכי הטלוויזיה שלכם היום, תראו מי מסביר לנו השכם וערב שקורבננו הנוכחי הכרחי? אלו בדיוק אותם פוליטיקאים, פרשנים ואלופים, שהסבירו לנו לפני שנתיים שקורבן עשרות החיילים המתים על הגנת נצרים וכפר דרום הוא הכרחי לקיומה של מדינת ישראל וש"דין נצרים כדין תל אביב". ואז ביום בהיר אחד נצרים כבר לא הייתה חשובה לביטחון המדינה. ולא כפר דרום. והן נהרסו עד יסוד. ולא נפלו השמיים (קסאמים כן, אבל הם נפלו גם קודם).

ואותם אלופים ושדרנים מסבירים לנו היום ש"אין לנו ברירה אלא להקריב את החיילים והאזרחים כדי להיפרע מהחיזבאללה". עכשיו תחליטו אתם אם להאמין להם שוב או לא.

חייבים להרוג את נסראללה.

פה מדובר כבר, סליחה, בטרוף לאומי. תהיו בטוחים ששום דמעה לא תיזל מעיני אם הוא יעבור לעולם שכולו טוב, עם או בלי סיועו של צה"ל. אבל – זה לא יפתור כלום ולבטח ייקח עמו עוד חפים מפשע רבים. להזכירכם, הנה ציטוט מוואלה!פדיה לגבי מה שקרה בעקבות חיסול המנהיג הקודם של חיזבאללה, [[עבאס מוסאווי]]: "לאחר חיסולו של מוסאווי בלבנון ב-16 בפברואר 1992 על ידי מסוקי חיל האוויר הישראלי, מונה לראשות התנועה השייח חסן נסראללה. בתקופתו של נסראללה הקצינה התנועה את עמדותיה הדתיות והלאומניות, בעיקר משום עידודם של חברי "משמרות המהפכה" ונעשתה ארגון טרור לכל דבר, המתכנן פיגועים כנגד מרכזי יהדות בתפוצות, כנגד לוחמי צה"ל וכנגד תושבי ישראל".

כנקמה גם חטפנו את פיצוץ השגרירות הישראלית (מרץ 92') ואת בנין הקהילה היהודית (יולי 94') בבואנוס איירס, פיצוצים בהם נהרגו 125 אנשים.

במאמר ב"הארץ", צבי בראל שואל האם הריגת נסראללה טובה לישראל? הוא מעלה סברה, שבעקבות חיסול נסראללה, "אפשרי שבדלנים מתוך חיזבאללה ישאפו להקים ארגונים חדשים. בהיעדר הנהגה של גורם מרכזי, ארגונים כאלה עלולים להיות אלימים וקיצוניים יותר מחיזבאללה של היום". האם מישהו בממשלה/צבא לוקח את זה בחשבון? כמה אנשים אתם מוכנים שיהרגו כדי לראות את ראשו של נסראללה?

ואנחנו משלמים בינתיים מחיר יקר, יקר מאוד. מאז תחילת הסיבוב הזה נהרגו כבר עשרות אזרחים, ילדים וחיילים. הנה תמונה שראיתי בעיתון ולא הרפתה ממני- גבר צעיר ליד גופת בנו, עומר, שנהרג מקטיושה במושב מירון ביחד עם סבתו. תמונה כמעט פסטורלית, ללא דם - אבל זה המחיר. אולי ראוי להרהר קצת בגורלו של אותו ילד ובסבלו של אותו אב לפני ששולחים את צה"ל להמשיך להפציץ. אולי ראוי לחשוב על החיילים שנהרגים עכשיו מדי יום בלבנון. ולהיזכר שגם פעם הבטיחו לנו שמוות של חיילים בלבנון יבטיח שקט בצפון. כל האמירות הפומפוזיות על עם חזק ועל העורף שמגבה את צה"ל מתמצים בסופו של כל יום לעוד ועוד משפחות שקוברות את היקרים להם.

הנקודה המרכזית היא שאפשר להפסיק את ההרג הזה. בהחלטה של הממשלה להפסיק את האש. אין כמעט ספק שאם נפסיק את האש, גם האש שמופנית כלפינו תפסק. לבנון והחיזבאללה משוועים להפסקת אש. ואין ספק שמתי שהוא בשבועות הקרובים תהיה הפסקת אש, אז למה לא עכשיו? כמה עוד אנשים צריכים למות בשביל הישגים אסטרטגים מפוקפקים?

ראוי גם לדבר על נושא לא פופולרי – ההרג בלבנון. קרוב ל-300 אזרחים לבנונים נהרגו מאז תחילת ההתקפה הישראלית, כך ע"פ כלי התקשורת המערביים והישראלים (כשההערכה היא שרק עשרות מההרוגים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully