חוק ההסכמים לנשיאת עוברים 1996

חוק ההסכמים לנשיאת עוברים התקבל בכנסת במרץ 1996.
"ב"כ היועץ המשפטי לממשלה טרחה ומצאה שמדינת ישראל היא המדינה הראשונה בעולם המערבי שהתירה פונדקאות בחוק" (פס"ד השופט י. גייפמן תמ"ש 4570198 ז).
קדמה לתחיקה ועדת אלוני, ועדה ציבורית רב מקצועית שמתפקידה היה לבחון את הנושא ולהגיש המלצותיה לכנסת.
הועדה ישבה על המדוכה כשנתיים, ניסתה ללמוד ממעט הנסיון שהצטבר בארצות אחרות. חילוקי הדיעות היו קשים מאחר והנושא מעלה בעיות חברתיות ומוסריות כבידות.
ניתן למנות 3 סיבות עיקריות לכך שהוועדה המליצה בחיוב על חקיקת החוק:
1. ההתקדמות ברפואה מאפשרת לידת ילד באמצעות אם פונדקאית.
2. לחץ כבד של זוגות חסוכי ילדים.
3. ללא חוק תתפתח פונדקאות בלתי חוקית.
מאחר וניתן לקיים פונדקאות גם ללא החוק, הרבה תחומים נותרים פרוצים ללא מענה כמו ניצול נשים חלשות למטרה זו, בצע כסף ללא בקרה, טובת הילד אינה נשקלת כלל.
הפונדקאות באה לתת מענה לצורך של זוגות עקרים בהורות גינטית.
החוק בא כדי להגדיר את כללי המשחק, הוא מנסה להתגבר על חלק מהבעיות שמעורר תהליך הפונדקאות.
בדומה לאימוץ קיים גם כאן משולש של הורים מגדלים, אם יולדת וילד. בפונדקאות תיתכן צלע נוספת של אם גינטית - תורמת הביצית.
השוני הוא שבמשולש האימוץ, האימוץ בא לענות על צורך קיומי של כול אחת מצלעות המשולש: זוגות החפצים בצאצאים, נשים בהריון שאינן מסוגלות או אינן מעונינות בהורות וחפיצות בחיים עצמאיים, והילד הזקוק לבית הורים.
בפונדקאות הצורך הבולט הוא של צלע אחת בלבד של הזוג חסוך הילדים.
עיקרי החוק ויישומו
רוח החוק היא מינימום התערבות. אין קביעת עמדות עקרוניות, כמו מי היא האם הטבעית או האמיתית אלא שימוש במושגים "אם נושאת" ו"הורים מיועדים". אף אחד מהצדדים אינו מוגדר כהורה עד הלידה, ודרוש לכך תהליך משפטי.
על מנת שהתהליך יתבצע צריכים להתקיים התנאים הבאים:
1.הורים מיועדים הם איש ואישה שהם בני זוג המתקשרים עם אם נושאת לשם הולדת ילד.
2.הצדדים הם בגירים תושבי ישראל.
3.האם הנושאת: אינה נשואה (החוק מאפשר לאישה נשואה לשמש אם נושאת רק אם הוכח שלא ניתן היה למצוא אישה לא נשואה).
אינה קרובת משפחה.
בת אותה דת של ההורים המיועדים.
הביצית אינה של האם הנושאת (תתכן תרומת ביצית).
הזרע המשמש להפרייה הוא של האב המיועד.
4.צריך להיערך הסכם בכתב בין הצדדים, על ההסכם להיות מאושר ע"י ועדה לאישור ההסכמים.
בתוקף החוק הוקמה ועדה לאישור ההסכמים לנשיאת עוברים.
הועדה צריכה להבטיח תהליך שלם ובטוח לכול הצדדים מבלי להתערב בהחלטות פרטיות של הצדדים להסכם. (כמו מה יהיה גובה התשלום, או מה תהיה מערכת היחסים בין ההורים המיועדים לאם הנושאת לאורך כול הדרך).
חברי הועדה נתמנו ע"י שר הבריאות.
הועדה מורכבת ב7- חברים:
2 גינקולוגים
רופא פנימי
עובד סוציאלי
פסיכולוג
משפטן
איש דת
החוק מחייב נוכחות של לפחות 5 חברי ועדה בעת אישור ההסכם.
מסמכים שמוגשים לועדה
הצעה להסכם בין הצדדים.
חוות דעת רפואית בדבר אי יכולת של האם המיועדת להתעבר ולשאת הריון, או כי ההריון עשוי לסכן באופן משמעותי את בריאותה.
חוות דעת רפואית בדבר התאמה של כול אחד מהצדדים לתהליך (הצדדים בריאים והתהליך אינו מסכן את בריאותם ואת בריאות זולתם).
אישור של פסיכולוג או של עו"ס כי ההורים המיועדים קיבלו יעוץ מקצועי מתאים לרבות אפשרויות של הורות אחרת.
הערכה פסיכולוגית לגבי התאמת כול אחד מהצדדים לתהליך. (הצדדים יכולים להמציא את חוות הדעת מאיש מקצוע מתאים לפי בחירתם, תפקיד הוועדה להעריך את חוות הדעת).
הצדדים יכולים להיערך לאישור הוועדה באופן עצמאי או להיעזר באחד מהמרכזים הפרטיים שהתפתחו וקמו לצורך הטיפול בנושא זה.
הוועדה תאשר את ההסכם אם השתכנעה כי התקיימו כול אלה:
הצדדים עשו את ההסכם מרצונם החופשי והבינו את משמעותו ותוצאותיו (לשם כך רשאית הועדה להזמין את הצדדים לראיון).
לא קיים חשש לפגיעה בבריאות האם הנושאת או בשלום הילד שייוולד.
לא נכללו תנאים הפוגעים או מקפחים את זכויות הילד או את זכויות אחד הצדדים.
ההפריה יכולה להיעשות אך ורק במחלקה מוכרת.
השירות למען הילד אחראי על ביצוע העברת הילוד מהאם הנושאת לידי ההורים המיועדים ולהסדרת צו ההורות.
שר העבודה והרווחה מינה פקיד סעד ראשי לחוק ההסכמים לנשיאת עוברים לצורך יישום שלב זה בתהליך.
הצדדים חייבים לידע את פקיד הסעד על הלידה הצפויה ועל מקום הלידה כאשר האם הנושאת נמצאת בחודש החמישי להריונה.
על פקיד הסעד להכיר את הצדדים לפני הלידה הצפויה.
האם הנושאת מוסרת את הילד לידי ההורים המיועדים בנוכחות פקיד הסעד.
תוך 7 ימים מהלידה על ההורים המיועדים להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה לצורך קבלת צו הורות. על הבקשה להיות מלווה בתסקיר של פקיד הסעד.
עם קבלת צו ההורות יירשם הילד במשרד הפנים כילדם החוקי של ההורים המיועדים.
נקודות למחשבה
הפונדקאות מוליכה אותנו לטריטוריה חברתית חדשה. עם כול צורות המשפחה המתפתחות בעשורים האחרונים. הפונדקאות מוסיפה צבע חדש לספקטרום הרחב של ההורות.
בפני רבים מאתנו ולנו כשירות למען הילד ניצבת השאילה המרכזית מה משרת את טובת הילד.
מה קורה כשילד נוצר ע"י עסקת חבילה בין זרים ולא כתוצאה מקשר אינטימי.
מה מרגישה אם נושאת כלפי העובר המתפתח בגופה.
מה רגשותיו של אב מיועד כלפי אישה שנושאת את ילדו.
כיצד תתגבר אם מיועדת על רגשות תחרות וקנאה ותתכונן להורות ילד שנולד לאישה אחרת.
מה חושבים ומרגישים ילדיה של אם נושאת.
איך מרגיש ומה חושב ילד על הצורה הלא שגרתית בה התחיל קיומו.
לאור השאילות המהותיות שמתעוררות יש חשיבות רבה ללווי מקצועי של כול הצדדים שיכלול:
מתן הדרכה למשפחה הרחבה של האם הנושאת ובעיקר לילדים.
הכנה לפרידה מהתינוק שייוולד.
מתן עזרה לזוג להבין תהליכים שעוברת האם הנושאת.
יעוץ לגבי צורת הקשר וטיב הקשר בעתיד בין הצדדים, משמעותו והשלכותיו.
אין ספק שהנושא עומד במבחן קשה ותהיינה לכך השלכות