וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מלחמה לא צודקת ולא מוסרית

פרופ' זאב מעוז

24.7.2006 / 9:42

פרופ' זאב מעוז סבור כי הקונצנזוס סביב המלחמה מבוסס על מוסר כפול. העובדה שחיזבאללה "התחיל" כשחטף חיילים מעבר לגבול בינלאומי, אינה מתחילה אפילו להטות את כף המוסר לצדנו

יש כמעט קונצנזוס קדוש כיום שהמלחמה בצפון היא מלחמה צודקת, ושהמוסר לצדנו. ראוי לומר את האמת המרה: הקונצנזוס הקדוש הזה מבוסס על זיכרון סלקטיבי קצר טווח, על השקפת עולם אינטרוורטית ועל מוסר כפול.

המלחמה הזאת אינה מלחמה צודקת. השימוש בכוח מופרז, בלא להבחין בין אוכלוסייה אזרחית לאויב, וכל תכליתו היא סחיטה. אין משתמע מכך שהמוסר והצדק עם חיזבאללה. בפירוש לא. אבל העובדה שחיזבאללה "התחיל" כשחטף חיילים מעבר לגבול בינלאומי, אינה מתחילה אפילו להטות את כף המוסר לצדנו.

נתחיל בכמה עובדות. ב-1982 פלשנו למדינה ריבונית וכבשנו את בירתה. בתהליך הכיבוש הורדנו טונות רבות של פצצות מהאוויר, היבשה והים, תוך שאנו פוגעים והורגים מאות רבות של אזרחים. לפי הערכות שמרניות, מספר ההרוגים בין יוני לספטמבר 1982 היה כ-14 אלף אזרחים. לרוב האזרחים האלה לא היה דבר וחצי דבר עם אש"ף, שהיווה את העילה הרשמית למלחמה.

במבצעי דין וחשבון וענבי זעם גרמנו למנוסה המונית של אזרחים מדרום לבנון, כ-500 אלף פליטים כל פעם. אין נתונים מדויקים על כמות הנפגעים במבצעים אלה, אבל כזכור בענבי זעם פגענו במקלט בכפר כנא שבו נהרגו 103 אזרחים. הפגיעה היתה בשוגג, אבל הדבר לא הופך את המבצע למוסרי יותר.

ב-28 ביולי 1989 חטפנו את שייח עובייד, וב-21 במאי 1994 חטפנו את מוסטפה דיראני, ששבה את רון ארד. ישראל החזיקה את שני האנשים האלה ועוד כ-20 שבויים לבנונים, ללא משפט, כ"קלפי מיקוח". מה שמותר לנו לעשות אסור כמובן לחיזבאללה.

חיזבאללה חצה גבול, שמוכר על ידי הקהילה הבינלאומית. זה נכון. מה שאנו שוכחים הוא שמאז הנסיגה מלבנון ביצע חיל האוויר גיחות צילום מדי יום במרחב האווירי של לבנון. נכון שבטיסות אלה אין נפגעים, אבל הפרת גבול היא הפרת גבול, וגם כאן המוסר לא לצדנו.

עד כאן היסטוריה של המוסר, וכעת לאקטואליה. מה בדיוק ההבדל בין שיגור קטיושות לריכוזי אוכלוסייה אזרחית בישראל לבין הפצצות של חיל האוויר בריכוזי אוכלוסייה בדרום ביירות, בצור, בצידון ובטריפולי? צה"ל שיגר אלפי פגזים לכפרים בדרום לבנון בטענה שאנשי חיזבאללה מסתתרים בקרב אוכלוסייה אזרחית. עד היום נהרגו כ-25 אזרחים ישראלים כתוצאה מירי הקטיושות. מספר ההרוגים בלבנון, רובם המכריע אזרחים שלא היה להם דבר וחצי דבר עם חיזבאללה, גדול מ-300.

חמור מכך: הפגיעה במטרות תשתית כתחנות כוח, גשרים ומתקנים אזרחיים אחרים הופכים את כלל האוכלוסייה האזרחית בלבנון לקורבן ולבני ערובה, גם אם אין אנו פוגעים באופן פיסי באזרחים. שימוש בהפצצות להשגת יעד מדיני - כפייה על ממשלת לבנון את יישום החלטה 1559 של האו"ם - הוא ניסיון סחיטה פוליטי לא פחות מאשר חטיפת חיילי צה"ל על ידי חיזבאללה במגמה להביא להחלפת שבויים.

יש למלחמה זו היבט תעמולתי, והוא תחרות מסכנות. כל צד מנסה לשכנע את העולם שהוא מסכן יותר. כבכל מאבק תעמולתי, השימוש במידע הוא סלקטיבי, מעוות ומתחסד. אם אנו רוצים לבנות את מדיניות ההסברה שלנו על ההנחה שהסביבה הבינלאומית תקנה את הסחורה המפוקפקת שאנו מספקים לה מתוך בורות וצביעות, ייערב לנו. אבל בחשבון נפש לאומי, אנחנו חייבים לעצמנו את האמת המרה - אולי ננצח בעימות זה במישור הצבאי, אולי נשיג אי אילו יעדים מדיניים, אבל במישור המוסרי אין לנו יתרון ואין לנו מעמד מיוחד.

* הכותב הוא פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully