"אמא מיוחדת לילד מיוחד"

"אמא מיוחדת לילד מיוחד"/מחלב שרית
=========================

כאשר נתבקשתי לכתוב מספר מילים איך זה להיות אמא לילד עם ADHD והוגבלתי לעמוד אחד - פרצתי בצחוק. האם באמת אפשר לתחום 13 שנה של אמהות לילד לעמוד אחד? כל מה שניתן לעשות הוא לנסות ולהעביר לכם מקצת החוויות (על קצה המזלג), שעוברת אמא מיוחדת לילד מיוחד (ואני משתמשת בביטוי זה לאחר שקראתי את "האמא המיוחדת" – שפורסם פעם בעלון).

כאשר נישאים לא עוברים סדנאות זוגיות ולא מלמדים אותנו איך להיות הורים (היום אולי כבר כן). אנו יולדים את ילדינו ומצפים שיהיו כשאר הילדים שאותם אנו מכירים או לפחות שיהיו לנו בבית איזה איינשטיין אחד וגם איזה ליאונרדו דה וינצ'י. כאשר נולד בני השני, האיינשטיין השני שלי, ראיתי דברים שונים לחלוטין בדרך גדילתו מאצל בני הבכור. האיינשטיין שלנו החל ללכת בגיל מוקדם ביותר, נגמל מהטיטול מהר מאוד, זרק את המוצץ בעצמו, עשה הכל מהר ומוקדם ובגאוותי כי גדולה אמרתי: "וואלה, הנה הילד הזה דומה לאמא". מבלי לדעת בוודאות את אשר אמרתי, הילד הזה אכן דומה לי בתכונותיו כשתי טיפות מים. הילד היה זריז מאוד ואחוז תזזית רוב היום, ילד עם סף תסכול נמוך כשהוא פותר את בעיותיו בעזרת אלימות בחפצים בבית או פשוט על אנשים שהיו בקירבתו.

הבעיות הקשות החלו כאשר הילד עלה לכיתה א'. כיתה של 40 ילד, כשמתוכם 10 ילדים או יותר עם בעיות קשות של משמעת, והמורה הייתה מורה צעירה בשנתה הראשונה בבית הספר. חדשות לבקרים נקראנו להתייצב בבית הספר (כשאנחנו מבזבזים ימי עבודה) בגלל טענות שונות ומשונות: "הילד לא מקשיב", "הילד הרביץ לילדים אחרים", "הוא מפריע למהלך השיעור", "הוא עושה רעשים", "הוא משמיד ציוד של הכיתה ושל ילדים אחרים", "הוא לא מכין שיעורים" וקצרה היריעה מלהכיל עוד את טענות המורה.

בסוף שנה כיתה א' הלכנו עם הילד לאיבחון פסיכולוגי בו נאמר לנו שה-IQ שלו הוא 147, כמובן על גבול המחוננות, אך מכיוון שהתגלה בו אי שקט מוטורי גדול הוא גם לא יכול היה לבצע וליישם את יכולותיו. הומלץ לתת לו ריטלין וכמובן שבכיתה ב' התחלנו עם ריטלין. הייתה לנו שנה טובה יותר מהשנה הקודמת, הילד לקח ריטלין, הוא הועבר למורה אשר הבינה את צרכיו המיוחדים והילד התחיל לפרוח. לצערי לאחר מספר חודשים החלו לפרוץ לו טיקים חזקים בעיניים ונאלצנו להפסיק לו את הריטלין וכך החלו שוב הבעיות. בכיתה ג' נאלצנו לשכור שירותי חונכת (אישה מבוגרת שעברה קורס באוניברסיטת ת"א) אשר בזכותה החל הילד לפרוח מבחינה אישית חברתית והישגים בלימודים.

אבל, לא על זה רציתי לספר לכם, זה כמובן היה רק הרקע על סיפור האיינשטיין שלנו.
הילד שלי הוא ילד יפה, עם חיוך תמידי על הפנים, ילד שישר אוהבים אותו, הוא נחן בחוש הומור מפותח מאוד, חכם ופיקח. לילד שלי יש קושי, יש לו בעיה, שנקראת ADHD.
לא היה קל לגדל את הילד בשנים הראשונות הללו במיוחד בשנים שהוא התחיל את בית הספר. התנהגותו בבית הייתה קשה לנו ביותר, הרגשנו שהבית מתנהל רק על פי צרכיו ועל פי רצונותיו. רצנו מאיבחון לאיבחון ומטיפול לטיפול. היו ימים בהם הרגשתי ממוטטת, מבולבלת, חסרת אונים, אף אחד לא עוזר, אף אחד לא מבין מה אני עוברת, ועד היום אני זוכרת שכאשר חיכיתי פעם בתור בקופ"ח והילד התרוצץ כי ההמתנה הייתה קשה לו, צעק עלי איזה איש מבוגר: "מה זה הילד הזה? את לא יודעת לחנך את הילד שלך? תגידי לו שישב, איזה מן חינוך את נותנת לו" ואני כל מה שרציתי היה לעמוד מולו ולבכות.
לשמחתי גיליתי את עמותת ביחד, רבקה ארוטשס, שבנתה את העמותה והייתה אז יו"ר העמותה, פתחה בפני את הדלת לקראת עולם ה-ADHD ולימדה אותי שאפשר לחיות עם זה, אפשר להתמודד וישנם גם כלים. נרשמנו לסדנא להקניית כלים (נסענו בלילות עד כפר סבא מחולון) למדנו ויישמנו את הכלים בבית, נרשמתי לעמותת ביחד כמתנדבת ואחר כך התנדבתי להיות מנהלת בהנהלה. הרגשתי צורך ללמוד על הנושא וגם לעזור לאחרים, כי הרי אדם מלמד את מה שהוא אמור ללמוד וכך הוא גם גדל ומתפתח.

לשמחתי כי רב, בזכות הילד שלי, בשלב מסויים, בעת כנס גדול בינלאומי של מיטב המטפלים שעוסקים ב-ADHD מארה"ב שהגיעו ארצה, הבנתי, שרוב בעיותיי האישיות נובעות, כנראה, מהפרעת ADHD. ניגשתי בעצמי לאיבחון ומאז כשבע שנים אני מאובחנת ומטופלת ובהצלחה גדולה.

זה לא קל לגדל ילד עם ADHD, זה לא קל להורה עם ADHD לגדל ילד עם ADHD, אבל זהו יתרון גדול יותר מאשר להורה השני. אני מבינה יותר את ההפרעה של הילד, מנסה לפעמים להקנות לו כלים וטיפים ומסוגלת לעיתים לעמוד מול המערכת ולהסביר להם את התחושות והרגשות שעובר הילד. ילד עם ADHD גדל במשך השנים עם המון חוויות של חוסר הצלחה, ביטחונו העצמי יורד למרות שהוא מסתיר זאת היטב ואיש אינו יודע. איש אינו מסוגל להבין, שהילד הזה שעומד מולם ש"משחק" אותה כאחד ששום דבר לא נוגע בו, הוא ילד רגיש ופגוע מכל העלבונות, הצעקות, חוסר ההצלחה שהוא עבר.

לילדים עם ADHD שפה מיוחדת. חשוב ללמוד את השפה הזו, להבין מדוע הם נתקלים כל הזמן לתוך בעיות כשאין להם מושג לעיתים איך הם הגיעו לשם בכלל ואיך יוצאים מזה. רובם לא מובנים לסביבה ובמירב הפעמים הם לא מובנים גם לעצמם.

כיום, אני מנחה סדנא להקניית כלים להורים עם ילדים עם ADHD במסגרת הקהילתית, לאחר שעברתי הכשרה מיוחדת במסגרת העמותה. אני מנסה בכל מאודי לתת מניסיוני ומעצמי לאותם הורים אשר עוברים באותה דרך קשה אשר עברנו אנחנו, ולשמחתי רואה אני שינוי אצל אותם הורים, אשר הגיעו מבולבלים, חסרי אונים, עייפים, שחוקים ורצון לצאת ממצב קשה זה.

התחלתי ללמוד במכון "מעגלים" הנחיית קבוצות מבוגרים עם ADHD, מאחר ואני חושבת, שנושא זה קצת מודחק לפינה. לצערי, שוכחים שילד עם ADHD גדל להיות מבוגר עם ADHD ול-ADHD, בדרך כלל, תמיד נוספים עוד "בני דודים" שהם לקויות למידה שונות, חרדה או דיכאון ולכן אני רוצה בעתיד לפגוש גם את אותם