החיים בעורף

יאללה, דליה. לעבודה

נורית אמיתי קוראת ליו"ר הכנסת, שפקודיה יצאו השבוע לחופש הגדול, לקחת את 119 חבריה ולצוותם לסיורים בעורף המותקף בטילים, לשמוע את כל קול העם

נורית אמיתי

דליה היקרה, שבוע טוב.

שבת קשה עברה על מצביעי הכנסת ה-17. רבים מהאזורים המוגדרים כיום כ"עורף במצב חרום מיוחד" לא הלכו לים, לא לחברים וגם לא ישבו בבתי קפה ומסעדות. הם בקושי הצליחו לחלץ עצמם לכמה דקות כדי להדליק נרות שבת ולנגוס בחלה, אפילו לא מתוקה, כי זה מה שהצליחו להביא להם למקלט, באזור שהוכרז כמסוכן ליוצאים ממרחבים מוגנים.

בכנסת, שאת עומדת בראשה, יצאו לחופשה הגדולה. בטוקבקים, שאני לא יודעת אם עיינת בהם, נשמעו צעקות נגד. איך זה שבכנסת ישראל, במקום לשבת ולעבוד ולפחות להזדהות עם התושבים שבמצוקה, מפילים את העט ויוצאים לחופשה?

בפניה לעם הדגשת, כי המצב הביטחוני-מדיני לא מאפשר לחברי הכנסת לנוח על זרי הדפנה וכי בתחילת השבוע תתכנס ועדת חוץ וביטחון, כמו גם מליאת הכנסת, כדי לקבל דיווחים.

אלא שזה לא מספיק לומר כי וועדות הכנסת ממשיכות לעבוד וכי יהיו כמה ישיבות חרום ושאם המצב הביטחוני לא יירגע, ניתן יהיה לצפות בכינוסים רבים של בית הנבחרים ומליאת הכנסת. המילה 'לצפות' לא ממש מעודדת את יושבי המקלטים.

מסתבר שזה גם קצת הצחיק את הקוראים כי לדעתם, גם אם יהיה מושב חרום של הכנסת, מי מכריח את החברים להגיע לעבודה? ומה יהיה עם מי שבחו"ל או סתם לא ירצה לבוא?

אולי בכלל, דווקא בגלל מצב החרום המיוחד, הכנסת חייבת לתת דוגמא אישית? להמשיך לעבוד ולא להכריז על חופשה ובאותה נשימה להודיע שימשיכו לעבוד?

את תושבי הצפון קשה לקנות בכותרות שיש בהן משמעות כפולה ומשולשת. הם למודי ניסיון. הם עברו את מבצע ליטני, מלחמת לבנון, ענבי זעם ואת הנסיגה שהגה ראש הממשלה דאז, אהוד ברק. הם גם שמעו עשרות פעמים, בתקופת הקטיושות והחדירות, שיפוצו. יש כאלו שעד היום לא ראו אגורה וממשיכים לקרוס תחת הנטל הכלכלי והקיום היומיומי.

לכן, כשאומרים להם כי העבודה בכנסת תימשך למרות החופשה וכי ידאגו להם – זה מצחיק אותם. הם רוצים עבודה ולא ישראבלוף, כי מי שלא שם לא יכול להבין מה בדיוק קורה שם וכך לגבי הח"כים - מי שלא בעבודה, לא ממש יוכל לבצעה.

יו"ר הכנסת לשעבר, ח"כ ראובן ריבלין, יכול שלא היה מאפשר יציאה לחופשה דווקא בימים אלו, וכך גם אמר והגיב. אך את יודעת, לעיתים קל לדבר אחרי מאשר בזמן אמת.

בנוסף, את צריכה להצדיק את דרישתך מהשבוע שעבר להתקין בחדרך טלפון אדום שיאפשר לך לקבל עידכונים היישר מ"הבור" בקרייה בתל אביב. אין זה סוד שקו כזה מאפשר ניהול שיחות סודיות היישר עם מרכז השליטה של צה"ל בתל אביב ולהתעדכן בנושאים מדיניים וביטחוניים שהשתיקה יפה להם. דווקא כעת זה שיקול נכון, אך גם יש להוכיח שאכן בעקבות הדיווחים יעשו פקודיך, 119 ח"כים את העבודה בבית הנבחרים כמו אלו שבממשלה.

זאת ועוד, כתבת השבוע בעיתון כי הכנסת אינה מנותקת מהם. אז קדימה – צריך לעשות מעשה. קחי את רשימת חברי הכנסת ותחלקי אותם לישובים ולמשימות. תוציאי אותם, בצורה מסודרת, לצפון. אגב, את חברי הכנסת מהסיעות הערביות הייתי שולחת עם כמה ח"כים מהסיעות הלא ערביות אל הישובים הערביים שספגו מכה קשה במלחמה הזו. ביקורים כאלו יקרבו את הנבחרים אל בוחריהם, והכל כדי לוודא מה באמת לא נעשה שם במהלך השנים. ואולי הם יוכלו לקדם בדיקה שתוודא אם אכן העורף הנוגע בישובים הערבים הוזנח בכל הנוגע לביטחון התושבים, כי במלחמה הזו לרקטות ולטילים לא הייתה כתובת, רק כיוון.

על חיפה, אגב, הייתי מדלגת בסיור הזה, כי 'אלוף פיקוד העורף' האמיתי יושב שם קוראים לו יונה יהב והוא עושה גדולות ונצורות – לפחות בתקשורת, בכל הנוגע לקשרי ממשל-קהילה וכל מה שנובע ומשתמע מכך. חיפה גם קרובה כל כך למרכז וקל להגיע אליה ולהצטלם ולחתום כרטיס ש"דיברו מהעורף".

כבוד יושבת הראש, מיותר להזכיר לך שאת גם ממלאת מקומו של נשיא המדינה בהעדרו. היום, במצבו הבעייתי של הנשיא ו'הכאילו בהעדרו', יש מקום שתתפסי פיקוד בנוגע לפונקציה זו. עשי זאת למענו ולמען אלו שבמקלטים, שקצת מוזר יהיה להם לראות אותו יד ביד עם גילה, מסייר ושואל לשלומם כשהאמת היא – שהם אלו שצריכים לשאול לשלומו שלו.

זה הזמן שלך. להגיע לשם, לבקר, לשמוע ולרשום את מחסורם ובעיותיהם אחרי 150 הטילים שנחתו שם בשבת. כן, אין להם מזגנים, טלוויזיה ואפילו שמעתי שיש מקלטים שליושביהם אין כסף לקנות סוללות לרדיו כי החשמל באזור נפגע, או במבה לילדים וחיתולים. גם לא בטוח שמשכורתם תיכנס לבנק בעוד שבוע ומישהו צריך למלא את המינוס הזה בכסף. הם לא עבדו, חלקם מאוימים על ידי מעבידיהם ועוד סיפורים שכדאי לשומעם ממקור ראשון.

אח"כ תגיעי לבית הנבחרים ותקדמי את העניינים בצורה מזורזת, כמו שעשית במקומות שבהם כיהנת קודם. כשאת רוצה את יכולה להיות בולדוזר אמיתי.

ומשהו קטן אישי: את כיושבת ראש, תביאי איתך למקלט גם את הרגש האימהי. אין מה לעשות, מה שבא מהמקום של אישה ואימא הוא קצת אחר.

דליה, מחכים לך ולח"כים, צאו לדרך.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully