שהברק לא יכה פעמיים

כמו כל עמישראל, אני מוצא את עצמי צופה בטלוויזיה בימים טרופים אלו של מלחמה בצפון ובדרום. במיוחד עתה, כשקיימת סכנה שחיזבאללה יטווח את בתי הקפה התל אביבים ויפריע לי לשתות את המיקיאטו שלי ולגלגל "שיחות סיינפלד" עם חבריי לאסקפיזם, אני קשוב לאמצעי המדיה, מנסה לא לפספס ולו מילה אחת.

כך, אני נכון לקלוט העלאת גירה מתמשכת של חרטטנו בצפון וחרטטנו באולפן ולמעשה, כל פיסת מידע לעוסה ואפופת מטאפורות מכל פרשן, אלוף (במיל'), קריין ופלוני ברחוב שהדביקו לו את המיקרופון לפרצוף. בעצם, אני לא מדייק, השתקתי את המקלט פעם אחת בלבד, בימים האחרונים; זה היה כשאהוד ברק בא לאולפן לספר לנו כמה הוא יודע מה צריך לעשות, כיצד ומתי, ולהצהיר כי הוא מחזק את ידיהם של אולמרט ופרץ, באופן פטרוני כהרגלו.

למען האמת, אין לי מושג מה ברק אמר, כאמור, "השתקתי" אותו. אבל אני בטוח שהניחוש שלי לא רחוק מהאמת. לעומת זאת, באתר של "סקיי ניוז" דווקא כן קראתי, שברק מצהיר שישראל תפסיק את המבצע כשלבנון תשתלט על החיזבאללה. וואלה. ברק תמיד יודע מה לעשות, איך ומתי. מה שבוודאי לא נאמר שם הוא שחוץ מסוריה, איראן ולבנון ישנה עוד מדינה שנושאת באחריות לחטיפת החיילים ולמצב בצפון. למדינה הזו קוראים ישראל, ישראל של אהוד ברק, אם להיות יותר ספציפי.

אהוד ברק, לדבריו, נהג להסתובב עם רשימה של כמה הבטחות בכיסו, הנסיגה מלבנון הייתה אחת מהן. איזה יופי, נסוגנו. ועוד איך נסוגנו, השארנו ענני אבק במרוץ החוצה. בדרך הפקרנו נשק, מסמכים וגם הפקרנו את בני בריתנו מצד"ל. הנסיגה אכן מנעה הרג חיילים ברצועת הביטחון, ומכאן ההצדקה לה; יחד עם זאת, צדקו המקטרגים כנגד האופן בו נסוגנו, כמו גם באומרם שבכך אנו נחשוף את כל צפון הארץ (וכפי שמסתבר כעת, גם את מרכזה) לחסדי החיזבאללה. הנסיגה של ברק הייתה נכונה, לו הייתה מלווה בצעדים שננקטים רק עכשיו, על ידי אולמרט, שהעדיף לפעול תחת לגלגל איומיי סרק לעבר חיוכו המלגלג של נסראללה.

ראש הממשלה לשעבר ברק היה יכול לעשות את כל אשר עושה עתה רה"מ אולמרט ושר הביטחון פרץ בפעם הראשונה שירו קטיושה לעבר מוצב צה"לי או כפר בצפון. הוא היה יכול לעשות זאת לאחר נסיונות חטיפה חוזרים ונשנים, וחדירות לכפר רג'ר; וכמובן שהוא היה יכול לעשות כל זאת כשנחטפו שלושה חיילים על ידי החיזבאללה באוקטובר 2000. לו היה ברק מגיב אז, עריי ישראל לא היו מופגזות בעצמה, באינטנסיביות או בדיוק בהם הן מטווחות על ידי החיזבאללה כיום. למעשה רובן כלל לא היו מופגזות, כיוון שבידי חיזבאללה לא היו כמויות ואיכויות הנשק שבידיו כיום. שתיקת ברק נתנה לגיטימציה להמשך ההתגרויות מצידו של נסראללה ולרפיון ידיה של ממשלת לבנון בכל הנוגע לחיזבאללה המתעצם. אבל לא, במקום זה ברק דיבר גבוהה גבוהה ועשה, אהמממ... כלום. בכך שחק ברק את כוח ההרתעה של ישראל, יצר זילות של חיי אזרחיה וחייליה והצעיד אותנו בביטחת לשונו ואזלת מעשו לכדי המערכה המתרחשת כיום.

ה"הישג" היחיד של ממשלת ברק היה הנסיגה מלבנון, עתה מתברר גם לאלו שמיאנו להקשיב, שההישג היה יותר של החיזבאללה מאשר שלנו, בשל האופן שבו התבצעה ובשל המדיניות, או היעדרה, שהתלוותה לה. זאת יש לזכור ולהזכיר כל פעם שאהוד ברק בוחר להופיע בטלוויזיה ולחבוש את ארשת פניו הזחוחה יודעת הכל. אדם שיודע רק לייעץ ולא להתייעץ. מוכן להשיא עצות אחיתופל, אך לא להקשיב לסובבים או להפגין כבוד כלפי אנשים אחרים, שאולי לא מפרקים שעונים בזמנם הפנוי אך בניגוד אליו מסוגלים להרכיב ממשלות. אדם שאינו ראוי לשוב למערכת הפוליטית, בטח שלא כהבטחה מחודשת, עד שילמד להשפיל את עיניו ולקחת אחריות על טעויותיו ולא רק כטקטיקה אלא מתוך הכרה בטעויות הרבות שהספיק לעשות בשליש הקדנציה שכיהן כראש ממשלה. עד אותה העת, לא רק פרץ ובכירי העבודה צריכים לחשוש כשפניו של ברק מגיחים ממקלט הטלוויזיה, אלא גם אזרחיי ישראל, בייחוד אם יש פריימריס בסביבה.