בכנסת קוראים הערב, לנשיא המדינה עזר ויצמן, להסיק מסקנות בעקבות הביקורת הציבורית של הפרקליטות על מעשיו, ולהתפטר כעת מתפקידו.
הביקורת נגד ויצמן, חצתה גבולות פוליטים והגיעה מכל סיעות הבית. שר המשפטים, יוסי ביילין, אמר כי הדו"ח אמנם סוגר את האפשרות המשפטית, אך גם את האפשרות של "עסקים כרגיל" בבית הנשיא, כהגדרתו.
יושב ראש הקואליציה, אופיר פינס, הגדיר את הנשיא לאחר הדו"ח כ"מקרטע, שסמכותו המוסרית והערכית נפגעו וספק אם יוכל להמשיך בתפקידו".
גם יושב ראש שינוי, ח"כ טומי לפיד וכמובן חברי כנסת מהליכוד קראו לויצמן לעזוב את משכן נשיאי ישראל.
ח"כ ישראל כץ, איים הערב שיגיש מחדש את הצעת החוק להדחת הנשיא אם ויצמן לא יעזוב במהרה מיוזמתו.
אולם, הנשיא ויצמן משדר הערב אוירה של "עסקים כרגיל" בהודעה שפירסם נאמר כי ההחלטה הקובעת היא זו שהתיק נסגר, לגבי תאריך הפרישה, אמר היום הנשיא שיחליט על המועד רק לאחר פגישה עם ראש הממשלה אהוד ברק. ויצמן אמר כבר בעבר כי בכל מקרה יפרוש עד סוף השנה.
רובנשטיין: "ראוי היה שהנשיא ינהג אחרת"
היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין החליט כצפוי לאמץ את המלצת המשטרה ולסגור את תיק החקירה הפלילי נגד הנשיא ויצמן בפרשת הכספים שקיבל מהמיליונר אדוארד סרוסי. בדו"ח הציבורי שכתבו רובינשטיין ופרקליטת המדינה עדנה ארבל, מטיחים השנים ביקורת נוקבת בהתנהגותו של האזרח מספר אחד.
רובינשטין כותב, כי ראוי היה שויצמן, כאיש ציבור,ינהג אחרת "נורמות ההתנהגות המחייבת אותו גבוהות יותר הוא אינו יכול להפריד לעניין זה בין כובעו הפרטי לציבורי. הדרישה היא שקיפות שתאפשר ביקורת. חובת הדיווח וכללי האתיקה יוצרים שקיפות זו. אדם שלבש את גלימת השר והח"כ יחיל על עצמו הגבלות שונות". הדו"ח מעביר ביקורת על מערכת היחסים עם סרוסי שהחלה בהקשר עסקי והתפתחה לידידות, "חלק מחובת האמון של שר מתבטא בכך שעליו להימנע מלהיסמך על שולחנם של אנשי עסקים, שעה שהוא מכהן בתפקיד ציבורי, ובוודאי כאשר קיימים כללים ברורים האוסרים קבלת שכר או טובת הנאה, זולת שכר המשתלם מתקופת המדינה, ובכל מקרה מחייבים דיווח. קבלת כספים רבים מאנשי עסקים לאורך תקופה ממושכת על ידי ממלא תפקיד ציבורי בכיר עלולה לערער את אמון הציבור. מצב של גביר המשלם כספים לנושא משרה ציבורית, יש להימנע ממנו הן מהותית והן בשל מראית עין".
אולם, למרות הביקורת המובאת בדו"ח החליט היועץ לסגור את התיק הפלילי נגד הנשיא, בין היתר בשל העובדה כי לא היו מספיק ראיות ועל חלק מהעברות חל חוק התיישנות, "לא היה מקום להעמדתו לדין פלילי, וזאת על פי מכלול הראיות והנסיבות ובגין מכלול הנימוקים שפורטו", מסכם רובינשטיין