כך תתמודדו עם החרדה והפחד

יש להיות עירניים לסימני אי שקט, חוסר שינה או למצב של קיפאון ואדישות. יש לדובב ולהרגיע וגם לא להישאר כל היום מול החדשות

גם מי שלא יושב כרגע בחדר ממוגן או במקלט ושומע בחוץ פיצוצים, אלא פשוט יושב מול הטלוויזיה או מסך המחשב וצופה בתמונות ובידיעות על המצב בצפון, נאלץ להתמודד עם מצב של חרדה ולחץ. המצב הקשה בו אנו נמצאים עלול לעורר תופעות של [[הפרעות חרדה]] שהן השכיחות ביותר מבין ההפרעות הפסיכיאטריות, הן בקרב ילדים והן בקרב מבוגרים. ד"ר נינה גיא, מנהלת אישפוז יום פסיכיאטרי מהמרכז הרפואי קפלן ברחובות של שירותי בריאות כללית, מסבירה שפחד זו תגובה בהחלט נורמלית בחיים. "מותר לפחד, מה שלא נורמלי זו החרדה".

טוב לדעת (מקודם)

הטיפול הטבעי שמנצח את כאבי הגב - בלי לצאת מהבית

לכתבה המלאה

מהן הפרעות חרדה?

הפרעות חרדה נגזרות מתופעה נפשית בסיסית ביותר, שמלווה את האדם במהלך חייו – ה[[פחד]]. מקובל להגדיר פחד כשינויים גופניים ונפשיים אשר מתרחשים בתגובה לגירוי שנתפס על ידי האדם כמסוכן. השינויים הגופניים מתבטאים, בין השאר, בנשימות מהירות, דופק מואץ, מתח שרירים גבוה, והזעה מוגברת. בנוסף, חלים גם שינוים במערכת התפיסתית, כמו ירידה בסף התפיסה ופיזור הקשב.

השינויים הנפשיים מתבטאים במישור הרגשי, במישור ה[[קוגניטיבי]] ובמישור ההתנהגותי. במישור הרגשי האדם חש מאוים, מרגיש שמשהו לא טוב עומד להתרחש. במישור הקוגניטיבי השינויים מתבטאים במשמעות שנותן האדם למצבו, כמסוכן. המשמעות הזאת היא אישית, ויכולה להיות שונה בין שני אנשים שנמצאים באותו מצב. התגובות במצב של פחד הן בעלות תפקיד חשוב בהסתגלות של האדם לשינויים בסביבה: הן מכינות את המערכת הגופנית והנפשית להתמודד מול הסכנה שאורבת בסביבה. תגובת פחד אינה מוגדרת אם כך כ[[פתולוגית]]. ניתן אף לומר, שרמה נמוכה מידי של פחד עלולה להיות מסוכנת, שכן היא מחלישה את המנגנון של הזהירות וחושפת את האדם לסכנות בסביבתו.

איך מזהים חרדה בקרב ילדים ומבוגרים כאחד?

ד"ר גיא מסבירה, כי הסימפטומים נעים על שני קצוות של התנהגות. "ניתן למצוא התנהגות של אי שקט, התרוצצות, גריית יתר, הפרעות שינה, בכי ללא סיבה ועד הקצה השני - הסתגרות, קיפאון של ממש ללא יכולת לתפקד, בעיקר בקרב מבוגרים כשאצלם ניתן גם למצוא סממנים פיזיולוגיים כמו דפיקות לב מואצות, וזיעה בכל הגוף. במצב כזה, יש לעתים גם התנתקות מהמציאות, כי זו דרך ההתמודדות איתה, פשוט להתנתק".

איך מתמודדים עם החרדה?

קודם כל, חשוב לדובב את החרד, גם ילדים וגם מבוגרים. חשוב לתת להם להסביר ממה הם חרדים בדיוק, לבדוק שהחרדה לא קיצונית עד כדי כך שיש ניתוק מן המציאות. "ברגע שמתחילים לדבר על המצב, מפסיקים את ההתנהגות הלא מתפקדת והחרדה פוחתת", אומרת ד"א גיא.

חשוב לציין, שבקרב ילדים הדיבוב לא תמיד מצליח, כי הם לא תמיד מצליחים לבטא עצמם בדיוק ולהסביר מה הם מרגישים, במקרה כזה, כדאי לנסות לשחק איתם. באמצעות משחק הם יוכלו להתמודד ולהסביר את הרגשות שלהם.

ואם החרדה לא מפסיקה?

אם האדם ממשיך להיות חרד בצורה קיצונית, נמצא במצב של קיפאון ואדישות - כלומר מנותק מן המציאות, או במצב ההפוך של עצבנות יתר, כדאי לגשת לקבלת עזרה רפואית. חשוב לזכור, שלמרות שאנחנו נמצאים במצב של לחימה, חשוב להמשיך את השגרה ככל שניתן. באזור המרכז יש מצב של רגיעה ולכן חשוב להסביר את המצב, אבל גם להרגיע.

ד"ר גיא ממליצה להשתדל לצרוך פחות חדשות, למרות הרצון האינסופי לדעת מה קורה, לא להיות כל היום עם הטלוויזיה פתוחה על ערוצי החדשות, כי זה מה שמכניס את האנשים, בעיקר את הילדים, לחרדה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully