הלהקה הזאת, שבסיסה בברוקלין, היא עוד ילד ממזר, שנולד לג'יג'י אלין המנוח, המלך הבלתי מעורער של כל חלאות הרוק באשר הן. האיש שמרח לעצמו חרא על הפנים בהופעות, הקיא על הקהל, אהב אלימות, ניהיליזם, רצח ואונס. ברור שלידו ליב-פאסט-דיי נשמעים כמו ילדים טובים ומנומסים, אבל ההשפעה שלו ניכרת. הסאונד שלהם נשמע כמו הסטוג'ז עם מגברים מלאי בוץ, הגיטרות והשירה פשוט שורטות את האוזניים, ולא חסרות פה מלודיות המנוניות ועם זאת נטולות חנופה. "Amputated",למשל, הוא ממש מפגש בין "ג'וני בי גוד" ל"Sheena is a Punk Rocker" של הראמונז.
הם שרים על סרטי סנאף, הפרשות ובירות ויש להם שמות שירים כמו "Art is Faggotry". זה די מצחיק אם מתייחסים לזה בתור בדיחה, וממש לא מצחיק אם לוקחים אותם ברצינות. קשה לדעת מהי הגישה היותר נכונה , אבל המוזיקה – פגז.
ליב פאסט דיי, "Bandana Thrash Record"
(Dead Beat Records/Sshaking Records
Live Fast Die Bandana Thrash Record
16.7.2006 / 11:28