שלטון קורי העכביש

בעז העצני מסביר למה נסראללה צודק כשהוא מתאר את העליונות הצבאית שלנו כתיאורטית בלבד ואיך התפוצצה המציאות בפניו של ראש הממשלה העייף והנהנתן ביותר שהיה לנו

בעז העצני

בני פלד ז"ל מפקד חיל האוויר לשעבר, נהג לומר כי ישראל אינה מדינה אלא קהילה גלותית וממשלתה אינה אלא ועד הקהילה. תיאור כואב, אך מדויק. הבעיה המטרידה בהשוואה הזו היא שקשה למצוא, בכל דברי ימי הגלות, ועדי קהילה שלא ניצלו עד תום את קלפי המשחק המועטים והדלים שהיו בידיהם מול סביבתם העוינת. ההבדל הגדול בינם לבין ועד הקהילה של היום הוא שלנו יש קלפים אדירים של עוצמה צבאית, כלכלית וטכנולוגית, יחד עם השפעה גדולה במוקד הכוח החשוב ביותר בעולם – בממשל ובבתי הנבחרים של ארה"ב, ואנחנו לעולם לא מנצלים אותם לטובתנו.

למרבה הזוועה, ועד הקהילה שלנו הפך, ברבות השנים, למושחת ומועל בשליחותו, כשרוב העם, למגזריו, משוכנע שטובת המדינה רחוקה מלהיות בעדיפות ראשונה אצל חברי הועד.

"אנו עייפים מללחום, אנו עייפים מלהיות אמיצים, אנו עייפים מלנצח, אנו עייפים מלהביס את אויבינו". דברי אהוד אולמרט בניו יורק, רק לפני 13 חודשים. ואכן, שני בניו המשתמטים ירדו מן הארץ וחיים להם במרחק בטוח, בניו יורק ובפריז. ראש הממשלה, המייצג האולטימטיבי של הנהנתנות, חוסר האידיאלים והחולשה הישראלית, "זוכה" כעת בתסריט הבלהות שממנו חששו כולם – מלחמה סימולטאנית בכמה חזיתות. תסריט שהיה ידוע מראש ושנבנה בהתמדה ע"י מחדלי ההנהגה הישראלית הכושלת לדורותיה, ששכחה עם איזה סוג של אויבים יש לנו עסק. הקו המאפיין את הכת השלטת מאז אוסלו הינו תשלום מופקר בנכסים לאומיים תמורת נזיד עדשים – רבין ופרס הביאו את ערפאת וכנופייתו מטוניס ונתנו להם ריבונות, נשק וכסף וקיבלו פרסי נובל וערימה של אשליות. ברק ברח מלבנון ו"הרוויח" הישג בדעת הקהל, ושרון ברח מעזה והרוויח את ביטול התיק הפלילי של האי היווני ואז מכר לשטן את עתיד המדינה. כולם ייחלו לכך שהפיצוץ הצפוי ימתין עוד קצת, לפחות עד סיום הקדנציה.

השמאל אינו מבין מדוע רק לו יש את "המזל הרע" להסתבך עם הערבים בפעולות מלחמתיות. אין זה הדבר היחידי שהשמאל "הריאליסטי" אינו מבין. חוסר הבנתו את המנטאליות של הערבים, את האופן שבו מתפרשים הויתורים הישראליים אצלם והדחקתו את הבנת כוונות האויב, עולים לנו ביוקר רב עוד מאז תחילת שיבת ציון. אלא שבעוד שראשוני הציונות הבליגו על התגרויות הערבים בתקוה לשקט והבנה מתוך תמימות אידיאולוגית, הרי שכיום, כשהכל ברור לאחר התפוצצות כל ההסכמים, מדובר בעיקר בציניות ושחיתות.

כך מתפוצצת המציאות דווקא בפניו של ראש הממשלה העייף והנהנתן ביותר, ומאלצת אותו לפחות לנסות "להיות אמיץ, ללחום, לנצח ולהביס את האויב", בניגוד לכל תכניותיו. הערבים מבינים שמי שמדבר כמו חלש, נראה כמו חלש ומתנהג כמו חלש - כנראה שהוא באמת חלש וכשהם מזהים חולשה הם תוקפים.

כעת, בפעם הראשונה, ניצב מולנו אויב שמפעיל את ראשו ומכין לנו מארבים חכמים ומכאיבים. מולו ניצב צבא שסורס ע"י בג"ץ, התקשורת וארגוני השמאל, שרובם המכריע ממומן בגלוי ע"י מדינות זרות. הצבא הזה, שראשיו מונו בהתערבות עומרי שרון, אינו מסוגל לתת מענה לכנופיית החיזבאללה המונה פחות מ-1,000 איש.

נסראללה מזכ"ל החיזבאללה נוהג לחזור ולומר, כי לישראל יש עוצמה של קורי עכביש הניתנים להסרה בהינף יד. הוא מסביר שהעליונות הצבאית המוחלטת של ישראל היא תיאורטית בלבד, כי לישראל אין רוח - משפט נכון ומדויק שאפילו לא מתחיל להיקלט בשיח הישראלי הרדוד. היחלשותם של ערכים כמו יעדים לאומיים , כבוד לאומי, דוגמא אישית, יושר, נאמנות וסולידאריות פנימית, מתבטאת בתמונות בעיתונים של ההרוגים מקרב מיטב הנוער. הנשק המשוכלל ביותר משול לערימת גרוטאות בהיעדר רוח של אמונה בצדקת הדרך והמוטיבציה שבאה בעקבותיה.

הכת השלטת מייצגת שכבה דקיקה, המנותקת מהעם ומצרותיו. היא כוללת את רוב בעלי ההון, המערכת המשפטית, חלק מן הפוליטיקאים, התקשורת וצמרות הארגונים הביטחוניים. הם ממנים את חבריהם, מחפים אחד על השני, מעשירים אחד את השני ויודעים, בשיא הציניות, כיצד לסלק או "לחנך" זרים שחדרו למחוזותיהם בעקבות "טעויות" בבחירה של העם. לחבורה הזו, המונעת משיקולים זרים, אין כל מענה למצב העגום שהיא יצרה. כך לא הוכן העורף בצפון לתסריט הנוכחי, כדי שלא לחשוף את ערוות הבריחה מלבנון וכך אין מענה אמיתי לטרור מעזה, כדי לא להודות בקטסטרופה של "ההתנתקות". גם לטירוף של "ההתכנסות" אין קשר לטובת המדינה. זוהי גם הסיבה לזרם השקרים הבלתי פוסק מטעם דוברי השלטון הרשמיים ובתקשורת. במלחמת ששת הימים הערבים התעדכנו בקול ישראל בנוגע למצב האמיתי וכעת אנחנו מתעדכנים מתוך הודעות הטרוריסטים. מפחיד לחשוב מה היה השלטון מוכר לנו לולא מוראו של האינטרנט שאינו מאפשר לו להגזים.

המגזר היחידי בארץ שאנשיו עדיין מלאים אידיאלים, מאמינים בצדקת דרכם ומבינים ללא אשליות מהם היעדים הלאומיים, הם המתנחלים. הם אינם מפחדים, מוכנים לחיות בחזית, לספוג ללא מילה 6,000 פגזים על הראש בגוש קטיף, לעבור לגור בלוע הארי בחומש ושא-נור, לספוג אבדות - "למות בעד ארצנו" באמת ובתמים כמו טרומפלדור, ולא להרפות. בנוסף, יש להם נוער אכפתי, שתחומי העניין שלו כוללים כמה נושאים נוספים פרט לבילויים. הם ביטאו, בעצם ישיבתם העיקשת, את הכישלון הערבי במלחמת אוסלו וקלקלו לנסראללה את תאוריית קורי העכביש.

בעמידתם הם מוכיחים שניתן לעמוד בקשיים, לנצח את הטרור ולהימנע ממסירת הארץ לאויב ובדיוק בשל כך הם מקלקלים לכת השלטת את כל תאוריות ההתקפלות. לכן, לא מפתיע שהמקרה היחידי שבו נתבע צה"ל לנצח היה בחיסולם הפוליטי של המתנחלים. בתהליך גירושם הפכו לפתע קורי העכביש לפלדה, כי הם אויביו האמיתיים של השלטון.

אבל המגזר הזה הוא התקווה של עם ישראל. רק משם יכולה לצמוח הנהגה שתיתן פתרון למצב חסר המוצא שאליו הכניסה אותנו הכת הנוכחית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully