ראש הממשלה, אריאל שרון, התייחס היום להליך המשפטי המתנהל נגדו בבלגיה, על חלקו באחריות לטבח בסברה ושתילה, במלחמת לבנון ב-82'. לדבריו, הוא אינו מנהל מערכה אישית, והנושא נמצא בטיפול היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות. "זה אינו עניין שלי", אמר שרון. "ישראל עומדת בפני בעיה של ניסיון לפגוע בעם היהודי".
היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, התייחס לנושא ואמר, כי "מדינת ישראל רואה מחובתה לסייע משפטית ולטפל בכל אותם אנשים ששירתו ועדיין משרתים בגופי הביטחון, וחשופים בגין כך לתביעות שהבסיס להגשתן הוא פוליטי". היועץ הוסיף, כי "בישראל יש אינדיקציות רבות לכך שגל התביעות הנוכחי נעשה במסגרת קמפיין מתוכנן, בו נוטלים חלק גורמים בעלי אנטרסים פוליטיים מובהקים".
ממשרד המשפטים נמסר עוד כי המשרד נערך לטפל בתביעות אלה, ובכוונתו להסתייע במשפטנים מקומיים. בהרצאה שנשא היועץ המשפטי לפי כשבועיים בלשכת עורכי הדין בחיפה, הוא אמר עוד, כי "התביעה בבלגיה נגד ראש הממשלה וקצינים בכירים לשעבר, היא אקט פוליטי ולא מעשה משפטי של ממש. האירוניה שבדבר היא שמדינת ישראל היא היחידה שהקימה ועדת חקירה בקשר לנושא סברה ושתילה, וגם נקבעו בוועדה סנקציות מנהליות שונות נגד הנוגעים בדבר. היא לא החליטה על הליכים פליליים, אבל מה לזאת ולפתיחת ההליך הפליל בבלגיה בכתום שני עשורים?".
המדינות ה"בעייתיות": בלגיה, ספרד ובריטניה
כתב "הארץ", אלוף בן, מוסיף:
בלשכת ראש הממשלה התנהל היום דיון לגיבוש הצעדים שיינקטו בקשר להליך המשפטי שמתנהל נגדו בבלגיה. המגמה היא להתמודד עם ההליך ולהגיש בקשה לביטולו. עד כה היתה מדיניות המשרד להתעלם מההליך. לצורך זה, משרד ראש הממשלה החליט לשכור משרד עו"ד בלגי. ממשרד רה"מ נמסר כי "ההחלטות הנוגעות להליך המתקיים בבלגיה מתקבלות על ידי המערכת המשפטית בישראל, בייעוץ ובשיתוף גורמים מקצועיים אחרים".
בתוך כך, משרד החוץ החל ב"מיפוי" של החוק הפלילי במדינות אירופה, במטרה לאתר "מדינות בעייתיות" שבהן יש סמכות נרחבת למעצר והעמדה לדין באשמת פשעי מלחמה. מקורות במשרד החוץ מזהירים כי קצינים בכירים ואנשי שב"כ בעבר ובהווה, ששמם התפרסם בגלל שירותם בשטחים או בלבנון, עלולים להיות בסכנה במדינות אלה.
החשש ממעצרם והעמדתם לדין של אנשי מערכת הביטחון התעורר בעקבות התביעה שהוגשה בבלגיה נגד שרון ובעקבות המתקפה הציבורית בדנמרק נגד השגריר המיועד של ישראל, ראש השב"כ לשעבר כרמי גילון.
למשרד החוץ הגיעו לאחרונה פניות מקצינים בכירים ואנשי שירות הביטחון, שהתעניינו אם הם עלולים להיעצר במקרה שייסעו למדינות שונות באירופה. לדברי מקור במשרד, "בעתיד עלולה להתעורר בעיה, ומי שמפורסם - מסתכן. החשש העיקרי נוגע לדרגי הפיקוד בשטחים". מקור אחר אמר כי "אפילו מפקד בחיל האוויר יכול להיתקל בבעיה, אם יטענו נגדו שהפציץ מטרות בלבנון בתוך יעדים אזרחיים".
לדברי המקור במשרד החוץ, "יש לבחון היטב את הבעיה, זה לא משחק ילדים, ואסור שנעמוד במצב שבו נאמר לאיש כזה - 'מצטערים שנעצרת לחקירה, לא ידענו'. לכן החלטנו לערוך מיפוי משפטי".
המדינות שנחשבות "בעייתיות" ביותר בחקיקה נגד פשעי מלחמה הן בלגיה, שבה יש סמכות רחבה מאוד להעמדה לדין על פשעים שבוצעו מחוץ לגבולותיה; ספרד, שבה התנהל מאבק משפטי להסגרת נשיא צ'ילה לשעבר, אוגוסטו פינושה; ובריטניה.
המקורות במשרד החוץ אמרו כי "העניין חם כרגע בגלל הדה-לגיטימציה הכללית של ישראל והציונות בתקופת האינתיפאדה. אם יחודש המו"מ המדיני עם הפלשתינאים, אפשר להעריך שהגל הזה יירגע".