ישאר טירפת
םימורופ
תועדומ תוחול
הצופת תומישר
םירקס
םיספטל ילכ
םירמאמ
םירתא סקדניא
תוליהק
מאת דינה ביכל-שונרא
השאלה עולה בכל פעם שהמתרגם מתבקש להציע הצעת מחיר או לקבל הצעת עבודה.ומתרגמים, שמטבעם נוטים להיות אנשי מלים ולא מחשבי חישובים, מוצאים עצמם תוהים "נדפקתי? הרווחתי? כמה זה צריך לעלות?" אך הפתרון מתחיל בהגדרה טובה יותר של כמות העבודה הנדרשת לצורך כל יחידה, ולשם כך, כדאי להתחיל בתקן. לפני הגשת הצעת מחיר עבור העבודה הנדונה, כדאי להסכים בכתב על הפרמטרים הבסיסיים של העבודה, ובכללם התמחור.
האם מחיר העבודה ייקבע לפי ספירת הטקסט במקור (למשל, באנגלית)או בתרגום (למשל, בעברית)איזו יחידה תיספר לצורך קביעת מחיר העבודה? תוכנת MS Word, המהווה תקן דה-פקטו בין מתרגמים ולקוחותיהם, מאפשרת ספירה של מלים, תווים ללא רווחים, תווים כולל רווחים, פסקאות ושורות. הוצאות ספרים ומספר אגודות רשמיות בישראל מדברות במונחי גיליונות דפוס. ומה יהיה התעריף לכל יחידה?
השאלה הראשונה חשובה משום שעברית נוטה להיות הרבה יותר קומפקטית מאנגלית ואנגלית נוטה להתרחב ולצמוח במהלך התרגום.קשה לכמת בדיוק את שיעור הצמצום או ההתרחבות, משום שהוא משתנה ממתרגם למתרגם ומנושא לנושא. דוגמה: קיבלתי פקס ובו ארבעה עמודים לתרגום. אם שיעור ההתרחבות של מסמך הוא 20לאחר התרגום לאנגלית, יהיו לי כמעט חמישה עמודים. נניח שקבעתי מחיר של 100 ש"ח לעמוד אך לא ציינתי לפי איזו שפה. אם אקבל תשלום לפי העברית, אשלח חשבון בגובה 400 ש"ח. אם אקבל תשלום לפי האנגלית, אשלח חשבון בגובה 500 ש"ח.
השאלה השנייה חשובה משום שניתן לספור כל טקסט מתורגם (מקור ותוצאה) ביחידות רבות ושונות. להלן טבלת המרה שתסייע לכם להבין את המשמעות של כל יחידה, במונחי היחידות האחרות.
כפי שניתן לראות מתוך הטבלה, קל ניתן לבטא כל יחידה ביחידות אחרות. משום שההמרה קלה כל כך, כדאי להחליט על המחיר ביחידות ידועות (למשל, עמוד בינוני) ולבחון כל הצעה מתקבלת בהתאם לכך. דוגמה: דני צרפתי מתרגם בדרך כלל עבור משרד התרגום "עברית זה בעין" עמודים בינוניים בתעריף של 15 דולר לעמוד. הוא מקבל פנייה מהמשרד הבלגי "אנגלית זה אנחנו" ומתבקש לנקוב במחיר לכל שורה בת 60 תווים. בדיקה מהירה מראה לו שהוא צריך לחלק את התעריף לעמוד בינוני (15 דולר) למספר השורות בנות 60 התווים בעמוד (25), כך שמחירה של שורה אחת יהיה 60 סנט ארה"ב (כלומר0.6 דולר). ועוד דוגמה: הוצאת "הפקות זולות" מציעה לדני צרפת200 ש"ח לגיליון-דפוס. בכל גיליון יש 16 עמודים בינוניים. 20חלקי 16 הם 12.5 ש"ח לכל עמוד. דני יתחלחל ויציע ללקוח להכפיל את המחיר בארבע לפחות.ועוד דוגמה: הוצאת "הפקות זולות" חוזרת אל דני ושואלת אם הוא מוכן לקבל 15 דולר לכל עמוד (לפי ספירת העברית במקום האנגלית). משמעות הדבר הענקת הנחה של כ-20% יחסית לתעריף הרגיל. דני מודה על ההצעה אך מתעקש: "המחיר בו נקבתי חושב לפי מספר המלים באנגלית".
השאלה השלישית חשובה משום שהתשובה עליה תקבע כמה מס ייגבה מכם בסוף השנה ובמהלכה. מהות הבעיה היא מציאת החישוב שענה על השאלה "כמה עלי לגבות כדי שאוכל לעבוד כמות עבודה סבירה ולהשתכר כמות סבירה של כסף תמורת עבודה זו". על כל מתרגם לקבוע עבור עצמו את המספרים שנראים לו סבירים, לצורך חישוב זה. ומכיוון שמספר שעות העבודה מוגבל בחסם עליון של 24 בכל יממה והיקף התרגום המופק בכל שבוע ניתן לחישוב ממוצע, נותר רק לחלק את הסכום הרצוי לשבוע בכמות המופקת בשבוע כדי לקבל תוצאה המצביעה על הסכום הרצוי לגיליון. דוגמה: אם יעל אספניול רוצה להגיע להכנסה של 10,000 ש"ח לחודש בתרגום ספרי קריאה וקצב העבודה שלה מניב 5 גיליונות לשבוע, עליה לחלק את הסכום הרצוי במספר השבועות בחודש ולחלק מספר זה במספר הגיליונות בשבוע.במחיר של 444 ש"ח, תגיע יעל להכנסה הרצויה לה. בעת שאנחנו קובעים מחיר לעבודתנו, אנו מקבלים החלטה בדבר נאותות המחיר המוצע לנו, עלינו לשמור תמיד לנגד עינינו את התמונה הכוללת: האם שכר התרגום יספיק לנו למחייה? האם התמורה מצדיקה את ההוצאות הנלוות, כולל רכישת מילונים, תוכנות, חומרי קריאה ומסעות? כל מחיר נקבע לאחר תהליך של משא ומתן, אם גלוי ומודע ואם חסוי ועשוי כלאחר-יד. ככל שנעלה את התהליך העסקי של התמחור אל פני השטח ונהיה מודעים לו, כך נוכל להתפנות יותר למלאכתנו האמיתית, שהיא תרגום.
dena@shunra.net
המונה דופק: איך סופרים ומתמחרים עבודות תרגום
26.7.2001 / 9:32