זהו. הגענו למחצית הדרך של עונת הבייסבול, מה שאומר שזה הזמן למשחק האולסטאר, או ליתר דיוק - תחרות הפופולריות של ה-MLB.
כמו בכל שנה, כוללת השנה הזאת לא מעט סמני שאלה בהרכבים, ובמיוחד בבחירות האוהדים. לדעתי, המאמנים תקנו לא מעט עוולות בבחירה שלהם אבל זה לא מספיק.
למה פאדג'?
אם נתחיל בליגה האמריקנית, הבחירה הכי תמוהה היא איבאן "פאדג'" רודריגז בעמדת הקאצ'ר. איך בדיוק זה קרה? אני מוקיר תודה ל-IROD והלב הענק שלו על הימים היפים, על השנה שעברה, על האליפות בפלורידה, אבל ימי הזוהר נשארו מאחור ויחד אתם המשקל שסייע לו להפוך לשחקן גדול. כיום הוא לא מגיע לקרסוליים של ג'ו מאוור. את העוול הזה אוזי גיין, מאמן ה-AL, תיקן, אבל מה עם רמון הרננדז? הגנתית, הרננדז הוא אחד הקאצ'רים הטובים בליגה, והתקפית הנתונים שלו עדיפים על רודריגז בכל פרמטר למעט ממוצע. מה שחבל פה שלא ברור עם הרננדז יוכל לשחזר יכולת כזו בעתיד, ואין ספק שהשנה היה ראוי.
בחירה תמוהה נוספת היא ולאדיק גאררו. אני מת על השחקן הזה והוא היה הבחירה הראשונה שלי באחת מליגות הפנטסי. אך כגודל הציפיות גודל האכזבה. נכון להיום, אני יכול לציין לפחות 12-13 אאוטפילדרים שעדיפים על ולאד, איפה ראול איבנייז וקורי פטרסון (כן, קראתם נכון קורי פטרסון!). איבנייז נשכח כי הוא אפילו לא האאוטפילדר הכי טוב בסיאטל, ופטרסון נשכח כי... האמת, נראה שכל האוהדים של שיקגו קאבס לא סלחו על שנה שעברה. אפילו לא הזכרתי את ג'וני דיימון, אבל גם הוא בהחלט יותר ראוי.
בעמדת הבסיס השני אני בכלל חושב שהיה פה מחטף. לא לורטה ולא קאנו היה ראויים לבחירה שלהם, ואין ספק שהם נהנים מזה שמשחקים בערים עם צבא ענק של אוהדים מטורפים. אני רק יודע שאם אני מייקל קדאייר או לופז אני די עצבני (אם כי האחרון נבחר כמחליף לקאנו הפצוע).
בעמדת הפיצ'ר הנעדר הכי בולט הוא הרוקי הפנומנלי של מינסוטה (שמן הסתם ייבחר כשחקן אחרון), פרנסיסקו ליריאנו, שפשוט היה הפיצ'ר הכי טוב בליגה במחצית הראשונה של העונה. כשיוהאן סנטנה האדיר פחות טוב ממך, אתה כנראה משהו מיוחד. אני לא יודע אם הוא יצליח להמשיך בקצב הזה, אבל הילד תותח בכל קנה מידה. לדעתי, הוא לא נבחר ע"י השחקנים והמנג'רים כי הוא רוקי, והכלל המטומטם הגדול בהיסטוריה הוא שלא רוצים לתת כבוד לצוציק.
עוד נעלם תמוה משהו הוא קורט שילינג. אין צורך להרבות מילים על הנתונים שלו. קורט פשוט נפל קרבן לזה שכבר היו יותר מדי שחקנים שמשחקים עבור גרביים (בין אם לבנים או אדומים). אני הייתי שולח את מארק בהרלי הביתה צריך להיות איזה חוק לפיו אוזי לא יכול לבחור את כל הרוטציה שלו.
ואפרופו רוטציה, מישהו יכול להסביר איך טיילר ווקר, הקלוזר האגדי והתותח של טמפה ביי, לא נבחר?
איפה ברנדון ווב?
למרות שזו לא היתה העמדה הכי תמוהה, בואו נתחיל גם פה בעמדת הקאצ'ר. למה, מלבד העובדה שהוא משחק בניו יורק, אני צריך לראות את פול לו דוקה במשחק הזה? איפה מייקל בארט? איפה דייויד רוס (שחייב להיות יהודי עם שם כזה ומוכרח לקבל את תמיכתנו), שבחצי עונה עשה יותר מכל הקאצ'רים האחרים? איפה מייק פיאצה שנותן תפוקה נאה בהתקפה ודווקא בפטקו, המגרש הידידותי כל כך למגישים? בקיצור, איך קורה שלו דוקה הוא אול סטאר? אני בעד לתת זכות בחירה לאוהדים, אבל ברגע שהם בוחרים בלו דוקה זה חייב להיעצר (בעצם, אולי זה היה חייב להיעצר כבר עם בחירת ג'ורג בוש, אבל זה נושא לכתבה אחרת).
ועכשיו לנעלם הכי גדול בכל המשחק הזה, אם כי אנו מקווים שהקהל יתאושש ויתקן את העוול, וזהו כמובן נומאר גארסיאפרה (שלא יכול היה להתחשב בכתבים בישראל ולקצר או לשנות את השם שלו). השחקן הנהדר אך שביר מדי חזר השנה ובגדול. כמו בעבר, נומאר חובט באחוזים מדהימים ונותן תפוקה נאה בכל שאר הקטגוריות החשובות, וכל זה בקבוצה בה אין לו כל כך עזרה. אי אפשר להתעלם משחקן כזה, אבל מצד שני, את מי אפשר לדחוק בעמדה הזאת? בנשיונאל ליג יש הרבה שחקנים נהדרים בבסיס הראשון (פוחולס, ברקמן, הווארד), אבל מצד שני, זכור לי שנומאר שיחק גם שורטסטופ בקריירה שלו.
אני, למשל הייתי מוותר על פרדי סאנצ'ז, למרות שהוא מפיטסבורג. המספרים שלו פשוט פחות טובים וכל זה בלי לקחת בחשבון שנומאר למד עמדה חדשה לגמרי.
שני פיצ'רים שהיה נחמד לראות באול סטאר הם כריס קפואנו וברנדון ווב. הראשון עדיין סובל מאנונימיות מאחר שהוא משחק במילווקי, והשני אין לי שמץ של מושג איך הוא לא נבחר. קפואנו הוא אחד הפיצ'רים במחצית הראשונה ובוודאי יותר ראוי מחברו לקבוצה, דרק טרנבאו הבלתי יציב. ווב הוא גם אחד הפיצ'רים הכי טובים בליגה והיעדרותו צריכה להדליק נורה אדומה אצל מישהו.
סיכום
בקיצור, שלא תבינו לא נכון, אני חושב שיש לנו שחקנים מצוינים בשתי הקבוצות, אבל צורת הבחירות צריכה להיבדק מחדש. אני בטוח שגם בסקירה שלי פה אני פספסתי שחקן או שניים (או שבעים) אבל זה בסדר. גם אני אשמח לראות את כל השחקנים החדשים: אוגלה, הווארד, ביי וכו', אבל יחסרו לי לא מעט. ואני בטוח שאני לא היחיד.