אפשר לשחרר אותם

או תערוכות בוגרי בצלאל?
כי יש שם כמה תערוכות ולא כולן באותה רמה.
לאחר הליכה של שעתיים במבוכי המבנה (הספריה מ"שם הורד" יותר קלה לניווט), למזלי עם חבר שעוד למד שם, אני יכול להגיד שלא הספקתי הכל.
כמו בכל שנה העומס החזותי תוקף את המבקר, ואם הוא לא בן משפחה של אחד המציגים, הוא יאבד מוטיבציה ויתחיל לאבד את כושר האבחנה בפרטים.
זה קרה לי אחרי שחרשתי את העיצוב התעשייתי: פתאום כל התצוגה של הגרפיקאים (האם שומה עלינו לומר היום "תקשורתנים חזותיים"?) נראתה לי כמו הרבה צבעים על הקיר. וכשעברתי משם לצורפות דרך מסדרונות מוזנחים ועלובים, לאחר השיפוץ המסיבי שעברו חדרי התקשורת החזותית, נתקפתי בהלם תשישות.
חבל, מכיוון שתמיד הערכתי את המקצועיות של המחלקה לעיצוב גרפי ואת כושר ההמצאה של הצורפים.
אולי צריך ל"צמצם את הרוטב" כדי להשיג אפקט מרוכז יותר. ואולי אם בן אחותי היה במחלקה לצורפות הייתי מדבר אחרת...
אבל בואו נתחיל עם עיצוב תעשייתי:
בכל שנה שהתעקשתי לעלות לפסגת הר הצופים לא השחוויתי אפיים. רוב המוצגים נראו לי כמו תרגילים נוצצים וחלולים שאין מאחוריהם הרבה מעבר לאופנתיות נוצצת וגימור סביר.
הפעם נפעמתי: היה מה לראות וניתן היה לחוש במחשבה שהושקעה ולא רק במאמץ.
ואז נותרה בעיה אחת: מדוע פרויקטים מעמיקים וחכמים לא נראו מספיק אטרקטיביים?
מדוע תמיד דגמי מכוניות ומסוקים, שבינינו- מעט מאוד מכוניות מתוכננות לעלות על מחשב המתכנן ועוד פחות מזה מסוקים יתוכננו בישראל- תמיד מושכים תשומת לב, תמיד מנצנצים וקורצים?
אין לי תשובה על זה, אבל יש לי כמה תמונות (וסליחה על שאין קרדיטים).
pic1
pic2
וכסא לסטודנט מתנדנד בלמינציה
pic3
עוד כסא לסטודנט שאפשר להסתובב ולכתוב על המשך המשענת
pic4

זה בשביל התורכי הקטן
pic5

מנגל
pic6

רעיון מדליק שצריך לההביט טוב כדי להבין כמה: כיור מיריעת סיליקון גמישה
pic7
ברז עם "אזניים" לתליית הדלי
pic8

סוס נדנדה לילדים חד פעמיים?
pic9

מתקן צמחי תבלין למטבח
pica

כסא? (שימו לב לתצלומים מאחור)
picb
והמסוק הבלתי נמנע
picc


תקשורת חזותית וספה אישית (בגודל מלא!)
picd

לא מדליק?
pice

צורפות
picf
picg
והסבר:
pich
מצורפות, קורס תיקים
pici
וככה נראיתי כשיצאתי (גם זה מקורס תיקים, עור בגודל טבעי)
picj

באתר של בצלאל יש עוד הרבה חומר (מסוג "תקשורת חזותית" ועוד) על התערוכה