"ישראל מפספסת עשרות מיליוני יורו בגלל הזנחה בהיערכות לתוכנית המו"פ האירופית השביעית", כך אומר אמיר הלוי, מנכ"ל Arttic Israel, חברה עסקית המכינה חברות טכנולוגיה ישראליות לקראת שיתופי פעולה עם חברות אירופיות גדולות, כחלק מהפרויקטים בתוכניות המו"פ האירופיות.
ל-Arttic יש אינטרס ברור להגדלת תקציבי המחקר שיופנו לטובת תמיכה בחברות הטכנולוגיה בישראל, כיוון שהחברה שלו מקדמת שיתופי פעולה טכנולוגיים ומבצעת סינרגיה בין חברות ישראליות ואירופיות, בפעילות סביב פרויקטים בתוכניות הפיתוח והמחקר האירופיות.
במכתב שהעביר הלוי למדען הראשי, אלי אופר, הוא מעלה טענות לפיהן, למעט קרן תמיכות קטנה, כהגדרתו, שהוקמה תחת המדען הראשי ו-ISERD, ישראל לא פועלת נכון למימוש הפוטנציאל שלה. לדברי הלוי, ISERD לא שיווקה נכון את התוכנית. הוא מציין כי פנה אישית למדען הראשי בבקשה להקים ועדת בדיקה לעניין, אך למרות הבטחות כי זו תוקם, לא בוצעה כל התקדמות בנושא.
הטענות שבות ומועלות לקראת היערכות חברות הטכנולוגיה בישראל לתוכנית המו"פ האירופית השביעית. ישראל שותפה בתוכניות המו"פ האירופיות החל מסוף שנות ה-90 (בסוף התוכנית הרביעית), בהשקעה שנתית של כ-50-40 מיליון יורו. השקעה זו עשויה לגדול בתוכנית השביעית לכ-70 מיליון יורו. משמעות הדבר היא השקעה של כ-280 מיליון יורו על פני תקופה של ארבע שנים.
החברות אמנם זוכות למענקי מימון (ללא החזר תמלוגים) ולשיתוף פעולה פורה עם גופי טכנולוגיה גדולים באירופה, אך למדינה קשה הרבה יותר להשיג החזר על ההשקעה בפרויקטים. שאלת הכדאיות בהשקעה בתוכניות המו"פ האירופיות עודנה פתוחה. בתוכנית השישית למשל, השקיעה ישראל כ-190 מיליון יורו, אך ספק אם הצליחה להחזיר את כל הסכום.
ישראל - היחידה מחוץ לאירופה שמשתתפת בתוכניות
למרות הביקורת, המדען הראשי, אלי אופר, עמל בשנה וחצי האחרונות כדי לחזק את מעמדה של ישראל במסגרת התוכניות האירופיות. עם זאת, אופר מציין כי "אני די מרוצה מהתוצאות שהושגו במסגרת התוכנית השישית. אני מעריך שהערך של התוכנית והתשואה על ההשקעה הם הרבה מעבר להשקעה הישירה של ישראל והם נאמדים בסכום שהוא פי 10-5 על ההשקעה. כך שהערך הכספי של כל הפרויקטים שבוצעו עם שותף ישראלי נאמדים בכ-4 מיליארד יורו.
לפני שנה וחצי היה חשש שהתוצאות של ישראל במסגרת התוכנית החמישית יהיו חלשות, אך מאז הקמנו קרן עם התאחדות התעשיינים במטרה לתמוך בחברות, ואנחנו בתהליך של היערכות לתוכנית השביעית. נגדיל את כוח האדם ב-ISERD ונשקיע כעת יותר, כ-20-10 מיליון יורו נוספים, בסיוע להכנות ולהיערכות של החברות, כך שבתוכנית השביעית תושג תשואה גבוהה יותר".
המדען הראשי עשוי לשקול העמקת הסבסוד של פעילות חברות הטכנולוגיה, והגדלת מימון בחינת ההיתכנות של החברות להצטרפות לפרויקט. לדברי אופר, התחומים "החמים" עבור הטכנולוגיה הישראלית במסגרת התוכניות האירופיות, הם תקשורת וסלולר, ומדעי החיים וביוטכנולוגיה.
לדברי הלוי, יש לנצל את התוכנית השביעית מכיוון שהיקף המענקים שישולמו לחברות הטכנולוגיה בתוכנית יגדלו הפעם מ-50% ל-75% (בלי חובת תשלום תמלוגים), בעוד שרק 25% ישולמו ממקורות עצמיים. כיום, קרן הסיוע של המדען מממנת חלק מההוצאות הכרוכות בהגשת הצעות מחקר, והיא מופעלת על ידי ISERD, שהיא המינהלת הישראלית לתוכנית המסגרת.
הקרן סייעה עד כה ל-14 חברות, מתוכן 10 חברות בתחום טכנולוגיות המידע. תוכנית המסגרת למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי נוסדה ב-1984 מתוך כוונה להגדיל את כושר התחרותיות האירופי בתחומי המחקר והפיתוח. התוכנית מתחדשת כל ארבע שנים. ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לאירופה שנוטלת חלק בתוכניות אלה.