אתגרי המפקד העתידי

מעמד הצבא בעיני החברה הולך ופוחת. פחות אנשים משרתים בצבא. תפקידי פיקוד וקצונה ביחידות קרביות, שנחשבו בעבר כאינדיקטורים ברורים להצלחה בחיים האזרחיים, הוחלפו בשירות ביחידות נחשקות כממר"מ או "תלפיות". וחיילים ביחידות מילואים לוחמות נתפסים כ"פריירים". דווקא באוירה זו הולכים ומתעצמים האתגרים העומדים בפני המפקדים בהווה ובעתיד. בעיות ואתגרים אלה ידרשו את מיטב כוח האדם, שלצערי כיום אינו פונה לקרירה צבאית. ההכשרה לה זוכה הקצונה הזוטרה והבכירה בצה"ל נראית כלא מספקת מול הבעיות והאתגרים שעל מפקדים להתמודד איתם. אציין חלק מהם.

הצבא אינו נהנה מהקונצנזוס הרחב לו נהנה בעבר מהציבור ומהממשלה הנבחרת. פעולותיו נבחנות בשבע עיניים . ברמה המשפטית, על המפקד להעריך האם מעשיו בשטח עלולים להביא לסנקציה משפטית כנגד מדיניות הממשלה אותה הוא מנסה ליישם, או במקרים חריגים אפילו עליו עצמו או על חייליו. מפקדים מרגישים כי עליהם להסתובב עם "עורך דין לכל חייל".
עליהם להפעיל שיקול דעת, לעיתים משפטי, כיצד יש לנהוג בסיטואציות מסוימות. עליהם להכיר את הנהלים וההוראות על בוריין, ולהיות מסוגלים להגן על עצמם, לא רק בפני מפקדיהם, אלה גם מול דעת הקהל, ולעיתים אפילו מול בתי המשפט.

הצבא נדרש יותר ויותר לבצע משימות שיטור ושמירת השלום. משימות שאליהן הוא לא נועד. מפקדים יצטרכו סט אחר של תכונות אופי ומנהיגות על מנת להצליח במשימות אלה. תכונות אילו יכללו: פתירת סכסוכים, סובלנות וסבלנות, יכולת משא ומתן מול גורמים שונים ועוד. המגע של המפקדים נעשה יותר ויותר, לא אם אנשי צבא אחרים בשדה הקרב, אלה מול אוכלוסייה אזרחית כזו או אחרת. פה נדרשים המפקדים, במקום להוביל את חייליהם באגרסיביות כלפי המטרה, להרגיעם, ולהקפיד על התנהגות מאופקת מול פרובוקציות כאלה ואחרות.

מעבר לצבא טכנולוגי יותר, ידרוש מיומנויות אחרות ממפקדיו מאשר אלה שנדרשו בעבר. הצורך במפקד משכיל יותר, בעל נטייה טכנולוגית חזקה, ובעל יכולת להתמודד עם ציוד לחימה ההולך ומשתכלל, ייהפך לחיוני. החזון העתידי של מפקד היושב במנותק מחייליו, בעל "מודעות" ושליטה בנעשה מרחוק, ידרוש מנהיגות מסוג אחר. כשם שהלחימה בשטח תיהפך לסטרילית ומנותקת יותר, כך גם תשתנה דרך המנהיגות שתידרש בסביבה כזו. אם בעבר הודגשו ערכים של נאמנות, מחויבות אישית, ערכים של "אחרי" וקשרים בין אישיים חזקים בין המפקד לחייליו. בצבא "אלקטרוני" עתידי, רבים מתכונות הללו יהפכו למיותרות.

נראה כי מתרחש מצב פרדוקסאלי . מצד אחד השינויים הטכנולוגיים גרמו לשליטה רבה יותר של המפקדים בחייליהם ובנעשה בשדה הקרב. מצד שני הטכנולוגיה הזמינה שניתנה לאמצעי התקשורת ולהורי החיילים מוציאה את השליטה מידי המפקדים.

המגע היום יומי, עם השתנות הנורמות בחברה הישראלית ועם זמינות הטכנולוגיה, של המפקדים עם הורי החיילים דורש מגע מסוג אחר מזה הרגיל בין מפקדים לפקודיהם או למפקדים אחרים. המגע עם ההורים צריך להיות אנושי יותר, סבלני ופתוח. על המפקד להיות מסוגל לשמוע ביקורת, לעיתים נוקבת על תפקודו, ולהתמודד עם הורים הדורשים כי ילדם לא ישרת באזורי סכנה.

בעידן של תקשורת גלובלית, וחשיבותה למדיניות ולעיצוב דעת הקהל, ישנה חשיבות, לעיתים מכרעת, לדרך בה יתנהג ויסביר מפקד את מעשיו ומדיניות הממשלה. כיום נדרשים המפקדים להיות בעלי יכולת דיבור בשפות זרות, בעלי הופעה מכובדת, יכולת ביטוי רהוטה, ויכולת להתחמק משאלות פוליטיות. למעשה עליהם להיות חלק ממסע יחסי הציבור של הממשלה. תפקיד אליו לא הוכשרו ולא נועדו.

הרכב היחידות המרכיבות את הצבא השתנה. כיום על המפקד להתמודד עם יחידות המורכבות מכוח אדם השונה, אתנית, גזעית ,ואולי אפילו בעתיד, מינית אחד מן השני. עליו לעודד ולטפח יחסים תקינים בתוך יחידתו, וליצור לכידות שתאפשר ליחידה לתפקד כגוף לוחם אחד ומגובש.

יותר ויותר נדרשים מפקדים לעבוד בצוותים, בהם עליהם להיות מסוגלים להיות חלק מתהליך קבלת החלטות, שהם לא הקובעים הבלעדיים שלו. נדרשים מהם מיומנויות משא ומתן, פשרה, שיתוף פעולה, כיבוד הדעה המנוגדת, ורגישות לצד האחר. על המפקד כיום, בעידן הלחימה המשולבת, להיות בקיא בתרגולות ובנהלים, לא רק של יחידתו או החיל שאליו הוא משתייך. עליו לעיתים לפקד על יחידות שונות מאוד מיחידתו שלו. כל אלה ידרשו בקיאות רבה, סובלנות, יכולת הכרה במגבלותיו שלו ויכולת האצלת סמכויות ליחידות המתפקדות אחרת ממה שהורגל לו.

מפקדי ההווה והעתיד ידרשו לאתגרים רבים ושונים, שידרשו מהם תכונות אופי, מנהיגות ותפקוד שלחלק מהם לא הוכשרו ולא נועדו. תהליך הכשרת קצין בצה"ל, בשל מגבלות תקציביות וחוסר בכוח אדם, הוא אחד מהקצרים בעולם. קורס הקצינים, בו נלמדים רבים מהמיומנויות אותם ציינתי, הוא בן חודשיים – שלושה (כוונתי לבה"ד 1 ולא להשלמה החיילית בו נלמד תחום התוכן המקצועי של החיל) בלבד. הכשרות נוספות, כגון פו"מ והמכללה לביטחון לאומי, באות מאוחר מידי, בדרגה גבוהה מידי ואינם מכסים חלק מהאתגרים שציינתי. כיום, תכופות למפקד ברמה זוטרה יחסית, יש יכולת השפעה במעשיו ובהתנהגותו על אירועים גדולים ורחבים, הרבה מעבר לתחום השפעתו המצומצם. עליו להיות מודע ומוכן להם. מה שדרוש הוא מכללה צבאית, כדוגמת "ווסט פוינט" האמריקאית או "סנדהרסט" הבריטית. במכללה כזו ילמדו החניכים לקראת מסלול אקדמי ויעברו הכשרה צבאית ארוכה (של 3-4 שנים) המסוגלת לאמן את החניכים במיומנויות הנדרשות מהמפקד העתידי. האתגרים העומדים בפנינו רבים. עלינו לקוות כי יהיו ברשותנו קצינים ומפקדים המסוגלים לעמוד בהם בהצלחה.


כותב המאמר: "הלל"
hillela@hotmail.com