מפוני [[גוש קטיף]] חוו במהלך החודשים שעברו מאז ההתנתקות מצוקות קשות, הן בתחום הפיזי והן בתחום הנפשי. כך עולה ממסמך שהוגש לחברי ועדת המשנה לטיפול במפונים בכנסת, שהתכנסה היום. המסמך חובר על ידי הפורום המשפטי למען א"י, בשיתוף עם ועד מתיישבי גוש קטיף.
המסמך מפרט את הנזקים הנפשיים ואת הבעיות הסוציאליות של המפונים, שהקיצוניים שבהם: בני נוער שניסו לחתוך ורידים, אחרים שנזקקו לאשפוז פסיכיאטרי או פיתחו בעיות אכילה, עשרות תיקי גירושין, אחוז גבוה של אירועי לב, מחלות סרטן ואחרות, כולל מוות. הפורום מצרף למסמך המלצות לייעול ולזירוז הטיפול במפונים. במכתב שצרפו למסמך כותבים מחבריו, כי "מתוך הערכה להקמתה של הוועדה המיוחדת ולעבודתה, אנו מקווים כי מסמך זה יהיה לכם לעזר, ושביחד ובכוחות משותפים נביא לשינוי ולהקלה במצבם של המפונים".
בדיון בוועדה השתתפה גם חברת הפורום המשפטי למען א"י, עו"ד מרים פרידלר, המומחית לדיני נזיקין, יחד עם אלי זגרון, שטוען כי מחלת הסרטן התפרצה בגופו כתוצאה מפינויו, ואשתו ורד, הסובלת מחרדות כתוצאה מהפינוי.
בפירוט הנזקים שנגרמו לילדים עד גיל 12, נכתב בדו"ח על בעיות קשב וריכוז, שלא היו קיימות קודם או שהוחמרו בעקבות הפינוי. כמו כן התגלו בעיות הסתגלות והשתלבות במוסדות חינוך, כאשר ההישגים בלימודים ירדו, בין היתר משום שהמסגרות החינוכיות הרגילות אינן ערוכות לתת מענה הולם לבעיות הילדים.
בבתי הספר של המפונים מצויים ילדים רבים הזקוקים להתערבות מקצועית, דבר הגורם להמצאות הילדים בשלבי התמודדות שונים, ומצריך התארגנות והערכת מצב מחודשת. לעיתים הילדים "נבלעים" בבתי הספר הקולטים, לעיתים הם קיבלו התייחסות קצרה אך מיד מצפים מהם להשתלב בתלם, בעודם למעשה נמצאים עדיין בשלב ההלם ולפני עיבוד האבל. בילדים, על פי הדו"ח, נצפתה התנהגויות פוסט טראומטיות והם סבלו מהתקפי חרדה, עליה ברמת האלימות, התקרחות, וערעור הסמכות ההורית.
גם בקרב הנוער, נמסר בדו"ח, התעוררו בעיות של אי קבלת סמכות ההורים. כמו כן חלה עליה בתופעות של כעס וזלזול ברבנים ומחנכים, לצד התדרדרות ברמת האמונה הדתית. כן דווח על נישואים מוקדמים וחפוזים, כאשר צעירים בני-17 נישאים למורת רוח ההורים.
בערוץ 7 דווח, כי במסמך נטען שאצל כשליש מבני הנוער קיימת תופעה של אי ביקור סדיר בבתי"ס ונשירה סמויה. בנוסף, נצפו בעיות הסתגלות במוסדות החינוך, ירידה ברמת הלימודים וכשלון בבגרויות.
רשימה נוספת של בעיות שמציינים בדו"ח הן תופעה של מחשבות אובדניות בקרב הנוער וגם כ-12 ניסיונות התאבדות. כמו כן התרחבה תופעת השוטטות של בני נוער שאינם מוצאים את מקומם. הנוער, על פי הדו"ח, מתקשה לפתח קשרים בריאים ומתרבים המקרים של שימוש בסמים ואלכוהול ושוטטות באתרי אינטרנט המוגדרים כ"בעייתיים". באופן כללי, מציינים בדו"ח, כי הנוער חי בתחושת חוסר אונים ואין מוצא.
50 תיקי גירושין מאז הפינוי
הדו"ח מפרט גם את הקשיים בהם נתקלו המבוגרים מאז הפינוי. חלק מהמשפחות הגיעו למצב של פירוק התא המשפחתי, כאשר נמסר על כ-50 תיקי גירושין שנפתחו מאז הפינוי, על רקע מתחים קשים ובעיות כלכליות.
המפונים נתקלו גם בבעיות קשות של אבטלה, כשקרבם נרשם שיעור אבטלה של כ-51%. בניצן בלבד יש כיום כ- 300 מובטלים. בימים אלו מסתיימת תקופת תשלום דמי האבטלה ואנשים חיים על כספי הפיצויים המיועדים במקור לקניית ובניית בית.
גם בקרב המבוגרים התגלו בעיות נפשיות קשות. דיכאונות, זעם, הסתגרות וקשיי תפקוד. נרשמו מקרים רבים של בעיות בריאות עם צריכה מוגברת של תרופות, אחוז גבוה של אירועי לב, אשפוזים על רקע מחלות שונות ואף מחלות סרטן. בנוסף, נטען במסמך, אירעו גם מספר מקרי מוות על רקע הפינוי.
המפונים נתקלו בבעיות גם ביחסי אישות ומשפחה שנבעו מאורח החיים במלון, בבתי הארחה ובקרווילות, שיצרו מצבים של חוסר פרטיות. "האנשים חיים במציאות הגורמת למתחים קשים בין בני הזוג, והדבר מקרין על כל המשפחה"
הדו"ח מציין בעיות כלכליות קשות בקרב המגורשים, שנובעות מהאבטלה. ההוצאות הרבות עבור ציוד חדש בעקבות הרס הרכוש במכולות, התשלום עבור טיפולים נפשיים, ומאידך- העיכוב בתשלום כספי הפיצויים הביאו משפחות לפת לחם. בעיות אלו, מציינים מחברי הדו"ח, גורמות לדימוי עצמי נמוך, להתדרדרות ביחסי הורים-ילדים ולהתדרדרות היחסים בין בני הזוג.
לאחר כשנה מיום הפינוי הגיע הזמן שיתוקנו כל העוולות
לסיכום, כותבים מחברי הדוח: "אילו הושקעה אותה המחשבה, תשומת הלב והדיוק בביצוע בטיפול במפונים אחרי הפינוי כפי שהושקעה בפינויים - נראה שהמציאות היום הייתה שונה. תופעות רבות אשר צוינו לעיל נובעות, פעמים רבות, מתוך העלבון והכאב על הדרך בה נהגה המדינה בקליטת המפונים אחרי הפינוי אף יותר מהדרך בה נהגה המדינה בפינוי עצמו. לאחר כשנה מיום הפינוי הגיע הזמן שיתוקנו כל העוולות ויוקם גוף המרכז את כל תחומי הטיפול הרגשי, הנפשי, המשפחתי והקהילתי של המפונים. גוף שירכז את העבודה בצורה מקצועית, מתוך תשומת לב מרבית לרווחתם ולטובתם של העקורים".
הדו"ח נחתם בדברי מבקר המדינה: "בל ייוותר אפילו מפונה אחד שלא יזכה לאוזן קשובה של השלטונות המוסמכים או לסיוע מלא מצדם. כל הדרכים מובילות בדוחות אלה אל המדינה ומוסדותיה. היא חייבת להתגבר על כל המכשולים התקציביים, לתת עדיפות ראשונה במעלה ליישובם מחדש ולשיקומם של המפונים. כל השתהות בעניין זה, יש בה משום ביטוי ברור של מחדל מתמשך. המפונים זכאים לסיוע מיידי, ומוטב שעה אחת קודם".