בחרתם אותי? עכשיו תשלמו

כל מי שלמד כלכלה או סתם התבונן סביבו מכיר את המונח "מעגל קסמים". מדובר במערכת סגורה, שמזינה את עצמה ומוודאת שהיא תמשיך להתקיים. באנגלית זה הרבה יותר ברור כי התופעה מכונה "מעגל אכזרי" (vicious cycle). כדי לשבור מעגל כזה צריך לקום אחד המעורבים, בעל מספיק חזון וראייה לעתיד, ולוותר על רווח לטווח הקצר. נכון לרגע זה, עדיין לא קם בעל החזון שיפתור את אחת הבעיות המדאיגות ביותר בעולם הפוטבול.

העניין הוא פשוט. העובדה ששחקן נבחר על ידי קבוצה בדראפט לא הופכת אותו לעבד שלה ולא מחייבת אותו לשחק אצלה בכל מחיר. מצד שני, יש גבול כמה קבוצה תהיה מוכנה לסכן עבור רוקי, שעם כל הכבוד לכישרון ולדיווחי הסקאוט, עדיין לא רשם חצי סטטיסטיקה בליגה האמיתית. מספיק קבוצות נשרפו בשנים האחרונות עם רוקי'ס, שקיבלו חוזה חלב ודבש ונתנו במגרש מרור וקש.

את האיזון בין שני האינטרסים הנוגדים הללו מפרים הסוכנים, אנשים שרבים בספורט אוהבים לשנוא. הסוכנים רואים לנגד העיניים שתי עובדות: הראשונה היא שהם חיים על אחוזים. ככל שחוזהו של הרוקי שהם מייצגים נדיב יותר, כך עמוקה ורחבה יותר הבריכה בחצר. בנוסף, העובדות בעשור האחרון מצביעות על מגמה בלתי ניתנת לערעור: רוב הרוקי'ס מחליפים סוכן בין החוזה הראשון לשני. העובדה הזו מכריעה את הכף לחלוטין ויוצרת מצב שבו זה פשוט הפסד נטו לא להתעקש על המקסימום, אפילו אם זה יעלה לשחקן באימונים, יעכב את התפתחותו ויגרום לכך שהישגיו בעונה הראשונה יהי נמוכים מכפי שיכלו להיות לו הצטרף למחנה האימון מיומו הראשון. מה אכפת לסוכן? בלאו הכי, רוב הסיכויים הם שלא הוא יצטרך לשאת ולתת על החוזה הבא של השחקן, ולהתמודד עם הטענות שהוא פחות טוב ממה שנטען כשהגיע לליגה.

חברו לכל זה את הרצון הטבעי של כל שחקן לדאוג לעתידו הפיננסי, במיוחד בליגה שוחקת כמו ה-NFL שבה הקריירה הממוצעת היא בת פחות משש שנים, ותקבלו תוצאה בלתי נמנעת: יותר ויותר רוקי'ס, במיוחד כאלה שנבחרו בסיבוב הראשון או תחילת השני, סוחבים את המיקוח עם קבוצותיהם החדשות, מאחרים להצטרף להכנות לעונה החדשה, נכנסים לפיגור בלימודים, ושלא תהיה לכם טעות, הצטרפות לקבוצת פוטבול מקצוענית כרוכה בלימוד רציני. התוצאה הבלתי נמנעת של זה? רוב הרוקי'ס מתקשים אפילו להתקרב למיצוי הפוטנציאל שלהם בעונה הראשונה. ואז בעונה הבאה יושבים מנהלי הקבוצות למו"מ עם הרוקי'ס החדשים, והמספרים מורים שתפוקתם של הרוקי'ס בשנים האחרונות הולכת ופוחתת, ולפי זה הם מחליטים להציע לרוקי החדש פחות משקיבל הרוקי שנבחר באותו מקום שנה קודם.

הרוקי החדש יודע מה הוא שווה (וזה עוד במזל, אם לא נדמה לו שהוא שווה הרבה יותר מזה), יודע שהמחירים אמורים, אם בכלל, לעלות ולא לרדת, ויודע שלמרות המיקום הגבוה בדראפט, הסטטיסטיקה לא נותנת לו סיכוי טוב להגיע לשנתו השביעית בליגה. אז הוא רוצה להוציא מחוזה הרוקי שלו את המקסימום. לכן, בעודוד הסוכן שאת האינטרס שלו כבר הסברנו, הוא מתעקש, ומסרב, ומושך את המו"מ, ומאחר להצטרף לאימונים, ומתקשה להשתלב, ולא ממצה את הפוטנציאל.... וחוזר חלילה במחזור הרוקי'ס הבא.

אז מה אומרים המעורבים בדבר? המאמנים, כמו גם כל הפרשנים, תמימי דעים שהעניין מזיק מאד לשחקנים הצעירים, ועלול להכניס אותם לפיגור של שנה ויותר. השחקנים הנידונים בטוחים שהכל יסתדר, שהם יחמיצו רק אימון או שניים אם בכלל, ושלא תהיה להם בעיה להדביק את הפער. והסוכנים? הסוכנים מהמהמים, ממעיטים בערך הנזק, מפזרים אופטימיות כללית גם כשהם מקשיחים עמדות במו"מ מסוים כלשהו, ובאופן כללי דואגים בראש ובראשונה לעצמם. במציאות משמש סוכן בשם דרו רוזנהאוס כנער הפוסטר של התופעה הזו, וכל מי שראה את הסדרה "ארליס" יזהה את הגישה.

אחד מלקוחותיו של רוזנהאוס הוא סנטנה מוס, שנבחר במקום ה-16 על ידי הג'טס. מוס הוא התופס המוכשר ביותר שנלקח בדראפט, ואילו היה גבוה בשלושה-ארבע ס"מ הוא היה נבחר בחמישיה הראשונה. הוא כל-כך מהיר, שזרוע התותח של ויני טסטוורדה הייתה קצרה מלהגיע אליו כמה פעמים, במחנה האימון המקוצר שנערך במאי. אם מוס ישתלב במהירות במערך ההתקפי של הג'טס, הוא בהחלט עשוי להיות רוקי השנה. אבל נכון להיום, מוס עדיין לא חתם, ואת פתיחת מחנה האימונים הוא כנראה יחמיץ. האם האינטרס שלו? רוזנהאוס טוען שכן, שחופן דולרים נוספים שווים את זה. מוס עדיין מאמין לסוכן שלו, אבל אף אחד אחר לא חושב ככה. אולי החלטות מסוג זה הן אחת הסיבות לכך שרוב הרוקי'ס מחליפים סוכן לפני החוזה השני שלהם.

הרץ האחורי הראשון שנבחר בדראפט (חמישי סך הכל), לאדייניאן טומלינסון מסן דייגו, גם הוא עדיין לא חתום וגם הקריירה המבטיחה שלו נמצאת בסכנת עיכוב, דווקא בשעה שהרצים האחרים של סן דייגו פצועים וטומלינסון יכול היה לקבל המון נגיעות במחנה האימון.

רוקי אחד שחורג מהתבנית הזו הוא הנבחר הראשון העונה, מייקל ויק, שחתם לפני יותר מחודש וכבר עובד במלוא המרץ על השתלבות במערך האטלנטה פאלקונס. סיכוייו של ויק לראות פעילות כבר העונה השתפרו בעקבות פציעתו של אריק זייאר, הקווטרבק המחליף של אטלנטה, דבר שהעלה את ויק למקום השני בטבלת העומק, מאחורי הקווטרבק הוותיק, כריס צ'אנדלר. עצם העובדה שבחור ששיחק רק שנתיים בקולג' ועוד לא זרק מסירה במקצוענים כבר נמצא בכוננות לפתוח במדי קבוצתו במקרה של פציעה או יכולת חלשה של הקווטרבק הפותח, היא העדות הטובה ביותר לכך שהצעד החכם ביותר שרוקי יכול לעשות הוא לחתום בהקדם, להוכיח את עצמו, ולשמור את טקטיקות הסחבת לחוזה הבא שלו.

הפיתרון יבוא כשיקום הסוכן שיאמין מספיק בעצמו ובלקוח שלו, ויבין שלטווח הארוך, זה גם הדבר הכי טוב בשבילו. דרו רוזנהאוס וארליס, לתשומת לבכם.