שיחרור עכשיו

עוד יום, השביעי במניין, בו משפחת שליט מתעוררת שוב לחלל עצום הכולא אותם בין תקווה לייאוש. מספיק להיכנס לבית המשפחה כדי להבין שלמרות שהבית הוא מוקד עליה לרגל לנבחרי האומה, מפקדים בכירים ואחרים, בלילה כשהכל משתתק ועולים לחדרי השינה, המחשבות היחידות עימן משתדלים להירדם נוגעות בתקווה שהלילה הבא יהיה עם הילד, בתקווה שישוב בריא ושלם.

לא מזמן התברר שחוטפי שליט דרשו לשחרר תמורתו אלף אסירים ולהפסיק את הפעולה בעזה. מדינת ישראל הודיעה, כמו תמיד, שלא תחתום על עסקה עם החוטפים ודרישתם של שלושת הארגונים המחזיקים בגלעד נדחתה.

דובר משרד החוץ מרק רגב, אמר כי ראש הממשלה אהוד אולמרט שב והדגיש כי "לא יהיו עסקאות עם החוטפים. שליט ישוחרר או שישראל תפעל לשחרורו". ראש הממשלה הבטיח, עוד ביום ראשון כשנודע על החטיפה, כי שליט ישוחרר או שישראל תפעל לשחרורו. נועם האב ביקש אז בתקשורת כי אם כבר הוחלט על פעולה צבאית "שהיא תהא חכמה ולא מתלהמת ובלי נפגעים בשני הצדדים".

כעת דוחה ישראל את דרישות חוטפי החייל. המחיר, אלף אסירים והפסקת הפעולה בעזה, לא מקובלים עליה כמו גם התניית שחרור בתמורה כלשהי. אבל ברור שיש מחיר לשבויים ומכאן גם נולד המושג עתיק היומין: "פדיון שבויים": מושג תורתי הלכתי שבא מהמקום ההומאני ומהחובה האנושית-ערכית שיש לעם הספר כלפי שבוייו.

ובכלל, הרי כשיצאו למבצע הביאו בחשבון כי המחיר שיידרש יכלול בין השאר את הפסקת הלוחמה. על זה בוודאי יסכימו מקבלי ההחלטות ואין מה לעשות, אם בלית בררה ישחררו בדרך להחזרתו של גלעד אלף אסירים.

מקרים הומניטריים הם קוראים לזה בצד השני של עזה וסוריה, אבל גם גלעד שליט הוא מקרה הומניטרי ואנו רק צריכים לשמוח שהעולם ובעיקר החוטפים מכירים בעובדה שערך חטופנו ואנשינו שווה יותר משלהם. גם זו נחמה בדרך לגאולת החייל.

אלא שהימים נוקפים והזמן, כפי שאמר האב, לא פועל לטובת אף אחד. וברקע, הבכירים שיכול להיות שמבינים טוב יותר מאחרים מה טוב למדינה, ממשיכים לטעון שאין תנאים. אלא שמה שטוב למדינה לא תמיד טוב למשפחה, שלמרות הכל טובתה מעל לכל, ובלי לאמר מילה על גורל החטוף מאיתמר.

ראש הממשלה, שרת החוץ ושר הביטחון, יש לי שאלה: נו באמת, נראה לכם שבמזרח התיכון יש משא ומתן בלי מחיר? אין דבר כזה ולכן חוטפים כי רוצים פדיון שבויים כהלכתם. ולמרות שאתם מחפשים הרתעה ותדמית, תזכרו שאם משהו בממשלה מחפש בסופו של יום גם את הרייטינג הרי שהוא יהיה גבוה יותר אם תשיבו את החייל בחיים. תמונה של גלעד שב הבית מחייך ומשפחה מאושרת מחבקת ומילה שלכם 'מירושלים' ישיגו, במרחב ומבחן הזמן, תוצאות טובות יותר מכישלון.

ותחשבו גם על מובראק, שגוייס לטובת העניין, אסור ליצור מצב שבו נשיא מצרים ייכשל במקום שגם לכוחו במערכת המזרח תיכונית- פלסטינית יש משמעות בעתיד. סיועו בקידום השבת החייל ייתן לו מעמד יציב יותר בקרב הנוגעים בדבר.

במלחמה כמו במלחמה, לעיתים בגין נפש אחת צריך לשלם. זו לא כניעה, זו תמורה ערכית לחיי אדם. הרי המציל נפש אחת כמציל עולם ומלואו. את ההרתעה, אגב, תוכלו לחפש אחר כך, בדרכים המקובלות שהוכחו כבר בעבר ולא ממש עזרו, ראה מצבנו היום למרות ואולי בגלל הכל.

נכון שבשחרור אסירים יש משום סלילת דרך חדשה בלוחמה ובמחירה, אבל אין זה סוד שאנו פחות חסינים כשזה נוגע בבנינו ואנשינו ובזה הרי יתרונו של עם ישראל, שיעשה הכל למען אנשיו גם אם הם בשבי.

את החשבון לחוטפים אפשר להגיש אחר כך, אף פעם לא מאוחר. אבל קודם כל השיבו את הבן למשפחתו ולכל עם ישראל. זו לא כניעה, זו דרך ארץ ומנהג אבות לפדיון שבויים.