לפני שישים שנה בדיוק פרץ הביקיני לעולם. מאז טיול על חופי הים כבר לא יחזור לקדמותו. אם בעבר היו מדינות שאסרו על לבישתו והאשימו אותו בחוסר צניעות, כיום קשה מאוד למצוא מלתחה מושלמת ללא בגד הים המינימלי.
סוכנות הידיעות AFP מדווחת, כי שבוע לאחר ניסוי הגרעין הפוסט מלחמתי של ארה"ב באי ביקיני בפסיפיק הדרומי, המעצב הצרפתי לואיס ראר הציג את חליפת השחייה בת שני החלקים הזעירים לציבור ב-5 ביולי 1946. בגד הים הוכן מכותנה והודפסו עליו כותרות עיתון. הביקיני נקרא על שם ניסוי הגרעין משום שראר ידע ש"הוצאת הביקיני היא בגדר פצצה בעולם האופנה".
בגד הים הראשון יוצר משלושה משולשי בד אשר הוחזקו יחד בחוט. הביקיני נחשב לכל כך מזעזע עד שרר נאלץ להשתמש ברקדנית עירום ממועדון הלילה הפריזאי המפורסם "לידו", כדי לפרסמו.
היסטוריון האופנה אוליבר סאילארד מספר, כי "בגד הים הוחרם בזמנו על ידי מדינות וכמה ראשי ערים בצרפת, לפני שהוא הפך מרשים בזכות כוחן של הנשים ולא בגלל כוח האופנה. השחרור של בגדי הים היה תמיד קשור לשחרור האישה".
בגד הים הזעום היה קיים גם לפני המצאתו של ראר. פסיפסים עתיקים יוונייים מציגים נשים הלובשות חליפות בעלות שני חלקים, אבל הם ככל הנראה עוצבו לספורט ולא לשחייה. השחיינית האולימפית האמריקאית והשחקנית אסתר וויליאמס הופיעה גם היא בבגד ים כזה בסרטיה משנות ה-30. אבל מידת הביקיני שהמציא ראר עושה את כל ההבדל. גרסתו היתה כה קטנה וצרה שהיא יכלה לעבור דרך טבעת נישואין.
60 שנה להמצאת הביקיני
1.7.2006 / 0:04