גירוי מגנטי של המוח שיפר תנועת נפגעי שבץ

שימוש בגירוי מגנטי חוזר של המוח ("TMS") במהלך שיקום לאחר [[שבץ מוחי]] יכול לשפר את היכולת של החולה לשלוט בתזוזת הצד הפגוע בגוף. כך מצביעים הממצאים של מחקר רפואי היום במגזין המקוון "שבץ".

במהלך הטיפול, הגירוי המגנטי מאט את פעולת הנוירונים בצד המוח שלא נפגע בשבץ. מחקרים קודמים הראו כי לאחר השבץ, הצד הלא-פגוע של המוח הופך לפעיל מאוד, שולח אותו לצד הפגוע ולמעשה פוגם ביכולתו של המטופל להזיז את ידיו ורגליו.

ממצאי המחקר החדש מראים כי ניתן לשפר את משך התנועה ואת גודלה באופן בטוח, כבר בטיפול השני. לאחר חמישה טיפולים במשך שבועיים נראה שיפור מתמשך וקבוע במטופלי השבץ.

במחקר השתתפו 15 מטופלים שנבחרו באורח אקראי. יכולת התנועה שלהם ורמת הפעילות המוחית הוערכו לפני הטיפול, במהלכו ולאחריו. במקביל, מספר דומה של מטופלים קיבלו טיפול [[פלסבו]]. המשתתפים שקיבלו טיפול פעיל בגירוי המגנטי הראו שיפור משמעותי בתנועת היד בצד הגוף הפגוע, בעוד לא נראה שינוי משמעותי בתנועה בקרב משתתפי קבוצת הביקורת.

החוקר הראשי ד"ר פליפה פרנגי, מבית הספר לרפואה של הרווארד בבוסטון, אמר כי תנועת המטופלים שעברו גירוי מגנטי במשך חמישה ימים היתה מהירה ב-30% מאלה שלא עברו טיפול, וכי ההשפעה החזיקה במשך שבועיים. "היה מעניין לראות כי השיפור היה מצטבר", אמר ד"ר פרנגי. "המטופלים היו בממוצע 10, 20, 27 ו-30 אחוזים יותר מהירים לאחר יומיים, שלושה, ארבעה וחמישה ימי טיפול בהתאמה".

החוקרים קראו לעריכת מחקר בקנה מידה נרחב יותר כדי לבדוק את הממצאים שלהם ולבדוק את ההשפעה של טיפול ממושך יותר.