מרחב התמרון של דוד קליין

החלטת נגיד בנק ישראל, דוד קליין, משלשום, להמשיך בתוואי של הפחתות ריבית חודשיות מתונות, נראית מכל נקודת מבט כלכלית, מובנת וצודקת.

ראשית, גם השנה בנק ישראל יחטיא מלמטה את יעד הריבית שהממשלה קבעה (2.5%-3.5%). פער הריביות בין ישראל לארה"ב, שהוא מרכיב מרכזי בהחלטות הנגיד, עדיין גבוה מאוד - 2.55%. הפער בין השקל לדולר בדצמבר 2000 היה 1.7% בלבד.

פער הריביות גבוה מאוד, גם אם מפחיתים ממנו את פרמיית הסיכון לטווח קצר של המשק הישראלי בשווקים הבינלאומיים, העומדת כעת על 0.7%. כלומר, השפיל (משחק), של הנגיד, כמו שבבנק ישראל אוהבים לומר, עדיין גדול. וזה עוד לפני שוועדת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב מתכנסת שוב, ב-21 באוגוסט, לדיון על גובה הריבית במשק האמריקאי. מרבית האנליסטים מעריכים כי הוועדה תחליט על הורדה נוספת בריבית של 0.25%, ל-3.5%.

פרמיות הסיכון ששוקי ההון בעולם מייחסים למשק הישראלי נמוכות מאוד, למרות האירועים הביטחוניים. הפרמיה לטווח קצר, חצי שנה, היא 0.7%, והפרמיה לטווח ארוך, 10 שנים, היא 1.6%. כבר כמה חודשים ששתי הפרמיות עומדות על הערכים הנמוכים ביותר שנרשמו עוד לפני האינתיפאדה. הדבר מעיד על האמון שהשווקים הפיננסיים בעולם רוחשים למשק הישראלי. המשמעות המעשית של הפרמיות הנמוכות היא הלוואות בתנאים נוחים לפירמות ישראליות בשווקים הפיננסים בעולם.

על אף שלנגיד יש עדיין "שפיל" גדול להורדות, אין כל ביטחון כי הוא יוריד את הריבית גם בעוד חודש. רמזים לכך יש בשפע בראיונות שקליין התחיל לפזר לאחרונה. שם המשחק הוא תקציב 2002. אם התקציב יענה לדרישות המקרו-כלכליות של הנגיד ובנק ישראל, קליין ימשיך במדיניות הפחתת הריבית גם בחודשים הבאים. אלא אם האינפלציה תתחיל להרים ראש בצורה מסוכנת, דבר שלא נראה כרגע. אם תקציב 2002 יהיה למורת רוחו של הנגיד, התגובה תבוא בחודש הבא.

עד כה, על אף שמתקרבים לסוף יולי, האוצר עדיין לא חשף את תוכניתו הכלכלית ל-2002. הנגיד מרבה להתלונן לאחרונה על העדר שקיפות אוצרית.

קליין חושש כי שר האוצר, סילבן שלום, מתכוון לסטות מהמדיניות המסורתית של כל ממשלות ישראל האחרונות ולהתנער מיעדי מאסטריכט. הנגיד חושש כי האוצר מתכוון לקבוע יעד צמיחה לא ריאלי ל-2002 (כדי שיוכל להגדיל את תחזית גביית המסים), להגדיל את יעד הגירעון בתקציב ואת יעד האינפלציה. אם זה אכן יקרה, וגם מדד המחירים לצרכן ליולי יעלה בצורה ניכרת, הנגיד עשוי להקפיא את מדיניות הורדת הריבית, ואולי אף לחזור לעידן שכולם חשבו שעברנו אותו לבלי שוב - של העלאות ריבית.

בעוד שישה ימים יסיים פרופ' אבי בן-בסט קדנציה של שנתיים כמנכ"ל האוצר ויחזור לאקדמיה. בינתיים נמשכות הספקולציות בנוגע למחליפו בתפקיד. קשה לראות את האוצר מתפקד בלי מנכ"ל, בוודאי שלא בתקופה של הכנת והעברת תקציב בממשלה ובכנסת. שלום מתקשה במינוי בכירים במשרדו. ציפי גל-ים, ראש אגף כלכלה והכנסות המדינה, הודיעה לשלום מיד עם כניסתו לאוצר במארס, כי החליטה לפרוש מהמשרד. ב-1 ביולי היא נפרדה מהאוצר ומאז לא מונה לה מחליף. כעת התמונה עלולה לחזור על עצמה עם סיום תפקידו של בן-בסט. מנכ"ל האוצר הודיע לשר האוצר ב-5 ביולי כי החליט להתפטר, וכי יעזוב את המשרד בסוף החודש. אבל עד כה לא נקבע לו מחליף.

הן במקרה של בן-בסט והן במקרה של גל-ים, שלום שומר את הקלפים לעצמו. עם זאת, במקרה של בן-בסט, מרבית הערכות הן כי הפור נפל, ובקרוב יודיע שלום על מינויו של אוהד מראני, ראש אגף התקציבים, לתפקיד.

מראני הוא ללא ספק מועמד ראוי לתפקיד מנכ"ל האוצר. בעוד כמה שבועות יסיים מראני שנה ראשונה בתפקיד ראש אגף התקציבים. לדעת רבים, זהו התפקיד החשוב ביותר באוצר, אחרי תפקיד השר. מראני שימש בעברו כציר הכלכלי בשגרירות ישראל בוואשינגטון. למראני קשר טוב מאוד עם שלום, יותר מאשר לכל ראשי האגפים באוצר.

לדברי רבים באוצר, מראני יטעה אם יסכים להתמנות לתפקיד מנכ"ל האוצר. להערכתם, כמנכ"ל הוא יהיה חשוף לפיטורים ברגע ששלום יעזוב את המשרד בעוד שכראש אגף תקציבים, יוכל להישאר עוד כשלוש שנים בתפקיד ולבסס את מעמדו.

על שלום מופעלים כל הזמן לחצים כבדים למנות בכירים במפלגתו לתפקידי מפתח באוצר. בליכוד קיימים לא מעט אנשים הרואים את עצמם מתאימים לתפקידים הפנויים, כמו גם לתפקידים אחרים שאמורים להתפנות בקרוב דוגמת ראשות אגף המכס ומע"מ שתתפנה באוקטובר. אלא שהליכוד אינו עשוי מקשה אחת. שלום יתקשה למשל, למנות לתפקידים במשרדו אישים המזוהים עם מחנה בנימין נתניהו.

בוועידת מרכז הליכוד ביום ראשון האחרון, שלום עבר אינתיפאדה לא פשוטה, כשיריבתו המושבעת, לימור לבנת, זכתה לקבלת פנים הפוכה ואוהדת מאוד. לא ברור כיצד האירועים במרכז הליכוד ישפיעו על ההתנהלות של שלום באוצר, כולל בסוגיית המינויים.

לפני שבועיים כתבנו כאן על הסדרים החדשים בלשכת ראש הממשלה, שמטרתם להערים קשיים על התקשורת המכסה את עבודת המשרד. בין הנהלים החדשים, קשיים ביצירת קשר ישיר עם מנכ"ל המשרד, אביגדור יצחקי. מתברר שזו היתה רק ההתחלה. ביום חמישי, בהתאם למדיניות החדשה, העביר "הארץ" שאילתה לדובר החדש בלשכה, ארנון פרלמן, הנוגעת לדברים שאמר ראש הממשלה במצודת זאב. מכיוון שלא הגיעה תשובה, נשלחה ביום ראשון תזכורת לדובר. עד היום לא התקבלה תשובה.