בעזה אומרים "פעולה איכותית בתזמון גרוע"

הדעות שאפשר לשמוע בעזה על חטיפתו של גלעד שליט חלוקות. יש אנשים ששמחים על אופן הפעולה, אבל לא על מהותה. כלומר הפעולה עצמה נתפסת כפעולה איכותית שמוכיחה את היכולת הפלסטינית, אבל העיתוי שלה גרוע. הפלסטינים עדיין שקועים בדיאלוג הפנימי, ולמרות שהגיעו כבר לכמה הסכמים, עדין הבית הפלסטיני לא מאורגן היטב. לאור זה יש הסתייגות רבה מהפעולה, הנתפשת כהפרה של ההסכמים בין הפלגים, ולפיהם כל פעיל פלסטיני המבצע פעולה על דעת עצמו יוצא מהקונצנזוס של הפלג שלו ושל כלל הפלגים הפלסטינים. זו בדיוק לשון הגינוי שיצאה מטעם הנשיא מחמוד עבאס והנשיאות הפלסטינית, שדיבר על פעולה שרק גוררת את הפלסטינים לתהום וחושפת אותם לתגובות נגד חריפות צד ישראל.

מהצד השני יש אנשים ששמחים יותר, הן בגלל דרך ביצוע הפעולה, והן משום שהיא נתפסת כתגובה לגיטימית לכל הפעולות הישראליות האחרונות ולהסלמה שהיתה במהלך החודשיים שעברו. אבל גם המלה שמחה היא לא מדוייקת. לא תמצאו אנשים שהולכים ברחוב ומהללים את הפעולה הזו. אין שמחה אמיתית על זה שניצחנו. השאלה שכולם כל הזמן שואלים היא מה יהיה הלאה, לא רק בגלל הפחד מהתגובה הישראלית אלא גם בגלל העיתוי הפלסטיני. התחושה היא שזה לא הזמן לפעולות מסוג זה. אם היינו בתוכנו מלוכדים יותר והיתה הבנה שהולכים לפעולות צבאיות נגד הכיבוש, אולי היתה הסכמה רחבה יותר לפעולה מסוג זה.

ממשלת החמאס נתפסת ברחוב הפלסטיני כמי שיש לה הכי הרבה סיבות לפחד עכשיו, וזה רק מראה שהדרג המדיני של חמאס, האנשים שנמצאים בממשלה, לא לקחו חלק בתכנון אותה פעולה. רוב האנשים שדיברתי איתם אמרו את זה לא מתוך ניסיון להגן על החמאס, אלא כביטוי לחלוקה הקיימת במילא בין חמאס פנים לחמאס חוץ. מי שהשתתף בה היו אנשים מחמאס חוץ, שהאיש החזק בו הוא חאלד משעל וחמאסניקים אחרים שנמצאים מחוץ לאדמות הפלסטיניות. כל בר דעת יודע שישנה מחלוקת גדולה בין חאלד משעל לבין עיסמאיל הניה או מחמוד א-זהאר. ועדות ההתנגדות העממיות, והזרוע הצבאית שלה גדודי אל נאסר סאלח א-דין, הם שתכננו וביצעו את הפעולה. וההסבר, או "הלגיטימציה" שניתן לתת לה היא שזו היתה נקמה על הרג מפקד הועדות, סמהאדנה, שחוסל לפני כמה שבועות, יחד עם שרשרת הפעולות הצבאיות של ישראל בהם נפלו אזרחים חפים מפשע. שם חדש שמופיע בשטח הוא "הצבא האיסלמי" שאף אחד לא הכיר אותו לפני כן.

אם לחזור לגלעד שליט, יש ערפול גדול ברצועה לגבי אופן החזקתו של החייל. לעומת מקרים אחרים, כמו למשל בפריצה של הצבא הישראלי לשכונת זייתון שם נלקחו חלקי גופות של חיילים, שאז כל רצועת עזה ידעה בדיוק מי לקח ואיפה הם נמצאים, ולכן גם העברתם התבצעה במהירות רבה בין שני הצדדים, הרי שהפעם המצב שונה: המון אנשים שאני מכירה אמרו שפעולה כזו, כלומר חטיפה, מצביעה על טביעות אצבע של חיזבאללה למשל. ברצועה לא היו עד היום דברים כאלה: זה מקום קטן מאוד, עם כמות אנשים עצומה, לא נתפס שאנשים חזרו מפעולה והם מסתתרים, אף אחד לא יודע איפה הם, ויחד איתם חייל חטוף. במקום כמו הרצועה הגיוני שישר יעלו על הקבוצה הזו ולא היה צורך בתיווך של דיפלומטים וכל מה שקורה עכשיו. אבל אין אפילו שמועות איפה החייל נמצא. הדרך בה הפעולה הזו תוכננה מראש גורמת לאנשים כאן להאמין שמדובר בחיזבאללה שאולי לא היה מעורב ממש, אבל לפחות נתן הסברים והנחיות.

אתמול עקבתי כל היום אחרי החדשות כדי לראות מה משפחתו של גלעד שליט אומרת. מעניין אותי מה היא חושבת על הפלסטינים בשעות קריטיות כאלה. שמעתי גם את התגובה של הרב מצגר, שפנה לפלסטינים המוסלמים ואמר שלכולנו אותם אלוהים. רציתי לשאול אותו איפה הוא היה לפני שבועיים, כשילדים קטנים נרצחו. מובן מאליו שכולם דואגים לחיי החייל, אבל מעניין איך אנחנו מרגישים את הסכנה רק כשהיא שלנו, לא כשהצד השני שרוי בה.

בינתיים ממחכים לראות מה יקרה עם התגובה הישראלית. ההרגשה היא שכל עוד החייל נמצא כאן יש קלף למיקוח. אבל התחושה היא שלא תהיה עסקת חילופי שבויים רחבת היקף. אני בטוחה בזה, וכך גם כל מי שידברתי איתו, בגלל המעורבות המצרית. הם בטח יגידו לפלסטינים "תחזירו וזהו" ומקסימום שנקבל זה אולי שלא תהיה תגובה ישראלית מיוחדת על החטיפה הזו. כך שבסופו של דבר התחושה היא שלא עשינו משהו לתפארת, והאנשים מדברים יותר על ההשלכות השליליות שזה מביא.