לא חסכתי, ביזבזתי

אחת משיטות השיווק המצליחות ביותר היא "אריזת החיסכון". במקום אריזה המכילה ליטר של מרכך כביסה, למשל, אפשר למצוא ברשתות השיווק אריזה המכילה ארבעה ליטרים של אותו נוזל, ועליה כיתוב בנוסח "אריזה משפחתית", "חיסכון של 30%" וכו'. עקרונית, בשיטה זו כולם אמורים להרוויח: הן היצרנים והמשווקים, שכן ההכנסה המיידית היא גדולה, והן הצרכנים, הרוכשים מוצר שמחירו, ליחידת מוצר, נמוך יותר. מעטים הצרכנים שאכן מוודאים לפני הרכישה אם האריזה המוגדלת באמת חסכונית יותר, ואם כן- עד כמה.

בדיקה של כ80- מוצרי מזון, חומרי ניקוי, היגיינה ועוד, שקיימנו בסניפים של שש רשתות- סופר פארם, קו אופ, שופרסל, הום סנטר, שקם גאלרי וקלאב מרקט, העלתה כי ישנם מקרים שבהם דווקא האריזות המוגדלות יקרות יותר, ליחידת מוצר. כדי לדעת מה ההפרש האמיתי בין אריזות מוצר בגדלים שונים חושבו המחירים של יחידות מוצר זהות: למשל, מחיר של אריזת סבון נוזלי קטנה המכילה 300 מ"ל ושל אריזת סבון נוזלי מאותו סוג, המכילה 750 מ"ל, חושב על בסיס משותף של 100 מ"ל. ההפרש השקלי תורגם לאחוזים.

מבין 80 המוצרים שנבדקו מצאנו ששבעה (כ9%-) היו יקרים יותר דווקא באריזתם הגדולה, ובשני מוצרים לא היה כל הבדל במחיר בין האריזות השונות. שני מוצרים באריזות גדולות היו זולים בפחות מ1%- מדומיהם באריזות הקטנות, שבע אריזות מוגדלות היו זולות מהאריזות הקטנות בין 1% ל5%-, ורק תשעה מוצרים (11%) שנמכרו באריזות המוגדלות היו זולים בפער משמעותי של יותר מ30%-.
מובן שאריזות מוגדלות שנמצאו יקרות מאלו הקטנות, ליחידת מוצר, אינן חסכוניות כלל, אך גם כאשר הפער בין האריזה המוגדלת לקטנה אינו משמעותי, קשה לדבר במושגים של חיסכון. אף שבשקלים לא תמיד מדובר בפערים גדולים ליחידת מוצר, מדובר על הוצאה גדולה הרבה יותר בעבור האריזה הגדולה, ולעתים הוצאת המזומנים עולה לצרכן בתשלום ריבית על משיכת יתר, למשל. דוגמה לחיסכון מפוקפק כזה מצאנו בשמן "מזולה": הפער בין בקבוק של ליטר לבקבוק של שני ליטרים הוא של 16 שקלים, בעוד ששיעור החיסכון ליחידת מוצר הוא של 1.36% בלבד.

במוצרי מזון בעלי תאריכי תפוגה קצרי מועד, לא זו בלבד שרכישה כזאת עלולה לא להיות משתלמת, היא אף טומנת בחובה הפסד ממש; המוצר עלול להתקלקל עוד בטרם נעשה בו שימוש מלא.

נראה כי כדי לדעת באמת עד כמה חוסכים, אם בכלל, בעת רכישה של "אריזת חיסכון", כדאי להצטייד במחשבי כיס: מעטים המוצרים הכמויות או המחירים הם נוחים לחישוב מהיר בעת בחירת מוצרים בחנות. על פי רוב, קשה לחשב את היחס בין הכמות למחיר, ונדמה שלא פעם המשווקים סומכים על הקושי הזה בבואם לשווק אריזות מוגדלות כחסכוניות יותר, שכן אין חשש שמא הקונה יבדוק את שיעור החיסכון האמיתי.

להלן כמה דוגמאות: בין האריזות החסכוניות באמת מצאנו קטשופ מתוצרת היינץ (ברשת שופרסל), שנמכר באריזה של 397 מ"ל במחיר 8.9 שקלים, ובאריזה של ליטר ב14.45- שקלים. האריזה הגדולה יקרה יותר רק ב5.55- שקלים, אך חוסכת 35.54% מהמחיר ליחידת מוצר. גם במחירי בשמים החיסכון ניכר ככל שגדלה האריזה: בושם "פואם" לנשים, של לנקום, נמכר בשקם גאלרי בשני גדלים 30 מ"ל ו70- מ"ל, במחיר 235 שקל ו420- שקל בהתאמה. ההפרש בשקלים הוא 185 שקל, והחיסכון הוא של 23.4% ליחידת מוצר.

ברוב המקרים אכן מצאנו חיסכון, אך בשיעור נמוך בהרבה: "טיפ ג'ל", תוספת לאבקת כביסה (סופר פארם), נמכר באריזות של 1 ו2- ק"ג, ב11- שקל וב21- שקל בהתאמה. החיסכון ליחידת מוצר באריזה הגדולה הוא כחצי שקל לקילו בלבד. (4.5%)

בטבלה המצורפת מופיעים רק המוצרים שקנייתם באריזה כרוכה בהפסד או שאין רווח כלל.

© הופיע בעיתון הארץ,
20/11/2000