משחק החינוך

התרחיש הבא חוזר על עצמו בלא מעט בתים: הילד חוזר מבית הספר, לא עוצר לאכול או לנוח - ומיד מזנק אל מסך המחשב או לקונסולת המשחקים. ההורים המודאגים חוששים שכל השקעתם בחינוך יורדת לטמיון בזמן שהזומבים הקטנים מבזבזים את זמנם מול משחקים חסרי ערך. ואולם, ד"ר אלחנן גזית, מרצה וחוקר במחלקה לטכנולוגיות למערכות למידה במכון הטכנולוגי בחולון ואב לילדים קטנים, חושב אחרת.

"משחקי מחשב זה דבר רציני", טוען גזית ומסביר כי מדובר בכלי רציני ללימוד, להדמיית מצבים אמיתיים ואף לטיפול פסיכולוגי והדרכה. "משחקי מחשב הם מרחב למידה", הוא אומר. "אף שרוב האנשים חושבים רק על העובדה שמשחק יכול להביא לשיפור ביכולות מוטוריות, יש הרבה מאוד מאחורי המשחקים. חוקרים מצאו שיפור ביכולת של שחקנים לעקוב אחרי ארבעה עיגולים שנעים בנפרד על מסך - מבחן שמעבירים לפקחי טיסה".

לדברי גזית, השחקן עושה שימוש פעיל ביצירתיות, ביכולות חשיבה וביכולות חברתיות - בהתאם לסוג המשחק, כמובן. "יש משחקים שבהם צוות צריך לעבוד בשיתוף פעולה להשגת מטרה משותפת", הוא אומר. "במקרה כזה יש דגש על היכולת של שחקנים לשתף פעולה ולתאם את מהלכיהם".

הצורך בתיאום מוליד יכולת חברתית להבין ולשתף פעולה, וגם יכולות עבודה בתוך קבוצה. גזית מציג כדוגמה את קאונטר סטרייק - משחק רשת המדמה תקיפות צבאיות בין קבוצות של משתתפים. במשחק זה יש צורך לקבל החלטות מהירות ומשום שהכל נעשה בסביבה מבוקרת, אפשר לראות תהליך למידה הדרגתי מטעויות של השחקן ושל שותפיו למשחק.

צבא ארה"ב, שמאמן את חייליו בין השאר באמצעות הדמיות מחשב של שדה קרב, גילה שאלה יעילות מאוד בהכנת הכוחות למציאות המורכבת. החיילים אימצו את היכולות והטכניקות הנדרשות מהתרגיל, תוך כדי פעולה שאותה קיטלגו כמהנה. גזית מספר שבנוסף לאימונים, משחקי מחשב משמשים בטיפול בחיילים שלקו בהלם קרב. הנפגעים מחוברים לאמצעי ניתור קצב הלב, לחץ הדם ומדדים פיסיולוגיים אחרים, שעוקבים אחר תגובותיהם לסיטואציות השונות שעולות במשך המשחק.

פרויקט נוסף, שמנסה לרתום את כוחם של משחקי המחשב להדמיית מצבים אמיתיים, הוא Hazmat Hotzone משחק מרובה משתתפים שנועד לאמן צוותי תגובה ראשונית למצבי חירום. הפרויקט, שפותח באוניברסיטת קרנגי מלון שבארה"ב בעקבות אסון התאומים, אמור לשפר יכולות תקשורת, הבנת מצבים וקבלת החלטות. המשתמש יכול לשנות או להוסיף מצבים כדי לבחון את יכולת המשתתפים להסתגל במהרה. בסוף התרגול אפשר לנתח את המצבים והתגובות באמצעות צפייה בשלבים הקריטיים בהילוך חוזר.

משחקים רבים מפתחים את היצירתיות באמצעות שיתוף השחקנים בהרחבת המשחק. המשתמשים יכולים להוסיף לעלילה מפות ותרחישים - מודים בז'רגון המקצועי - שאותם הם ממציאים בעצמם.

מודים רבים מדמים סיפורים היסטוריים או מצבים יום-יומיים, ולעתים זוכים לפופולריות רבה יותר מהתרחישים המקוריים במשחק. "אני נורא אוהב את נושא המודים של משחקי מלחמות", אומר גזית. "יש, למשל, משחקים המבוססים על מלחמות ישראל, שמאפשרים לבחון את הקונפליקטים שהתרחשו באופן חוויתי".

בסוריה, לעומת זאת, פותח משחק שנקרא תחת מצור, המאפשר לשחקן להיכנס לנעלי מחבל (Under Siege). באוניברסיטת קרנגי מלון פותח משחק האסטרטגיה, שמנסה להציג את כל צדדי הסכסוך וללמד על המורכבות שלו.

"כדי להצליח ולהתקדם בכל משחק, השחקן צריך ללמוד את השפה ואת החוקים", מסביר גזית. "צריך להבין את העובדות הבסיסיות. למשל, במשחק Zoo Tycoon העוסק בטיפול בבעלי חיים בגן חיות, צריך להבין מה הצרכים של כל אחת מהחיות וללמוד לטפל בהן. מעבר לעובדות דרושה הבנה קונצפטואלית, כלומר לייצר מודל של האירועים בראש ולהסיק מסקנות כדי לקבל החלטות ברמה גבוהה".

גם במשחק כדורגל במחשב, אומר גזית, השחקן צריך להבין את כל המערכת סביבו כדי להצליח להבקיע גול. "יש במשחקי ספורט מסוימים אפשרות נחמדה, שבה שני שחקנים יכולים לשחק באותה קבוצה", הוא מספר. "המשחק יכול לעזור להורים להגר לתרבות הנוער. בדומה לשחקנים בקבוצות של משחקים מרובי משתתפים, כשהורים וילדים יושבים ביחד ומשתפים פעולה במשחק הם יכולים להתקרב, להבין אחד את השני בצורה טובה יותר וכך לשפר את הקשר ביניהם".

לדברי גזית, כדי שההדמיה תהיה אפקטיווית לא דרושה גרפיקה ברמה גבוהה או טכנולוגיה מתקדמת. "הבעיה היא להעביר את העולם הווירטואלי למציאות בצורה שבה הסיפור יהיה אמין", הוא טוען. "לא חייבים את כל הניצוצות של הגרפיקה, חשוב לנתח את מרכיבי התפקידים. משחקי הפלאש באינטרנט, למשל, מציגים באפקטיוויות רבה מסרים קצרים ומתומצתים בתוך זמן קצר יחסית.

"המשחקונים האלה תופסים את השחקן מבלי שהוא התכוון לכך. יתרון נוסף שלהם נובע מגודלם ומחוסר מורכבותם שמאפשרים לשחק בהם במכשירים ניידים ובטלפונים סלולריים. כך הם יכולים להיות מופצים לקהל רחב יותר".

למשחקי מחשב, כמובן, יש גם צדדים שליליים. רבים מהם משמשים מטרה לביקורות בשל רמת האלימות ותכנים שנויים במחלוקת. "יש כיום יותר שאלות מתשובות לגבי המשחקים", אומר גזית. "מה שבטוח, לא מדובר רק במשחקי ילדים".

Earthquake in Zipland (רעידת אדמה בזיפלנד) הוא משחק מחשב שפותח בישראל על ידי פסיכולוגים לאחר כמה שנות מחקר. הוא נועד לסייע לילדים להתמודד עם מצוקות רגשיות, שעלולות להיגרם כשהוריהם מתגרשים.

המשחק נפתח על אי בודד שנחצה לפתע על ידי רעידת אדמה החוצה את האי לשניים. שתי הדמויות הראשיות, מלך ומלכה, נותרים בנפרד על שני החלקים של האי. השחקן מתבקש להתמודד עם מצבים הדומים למה שקורה במקרה גירושים אמיתי וכך יכול להתחבר לרגשותיו ולהביע עצמו.

"זהו ניסיון ראשון לדבר לילדים בשפתם", אומרת מנכ"ל Zipland Interactive, חיה חרש, מטפלת משפחתית מוסמכת. "ניסינו לטפל בנושא בהומור ובשנינות. המשחק מאפשר להורים לתקשר עם ילדיהם ולהיחשף לנושאים שהם בדרך כלל לא היו מעלים באופן גלוי".