ענני אישור התקציב התפוגגו וזה הזמן לבחון את הנזק הסביבתי שהוא וחוק ההסדרים הותירו לסביבה. כשייכנס חוק ההסדרים לתוקפו, כבר יהיה הרבה יותר קשה להגן השטחים הפתוחים במדינה. בין סעיפיו הרבים של החוק מסתתר סעיף אחד והוא התיקון ל[[חוק התכנון והבנייה]], שמצמצם באופן משמעותי את סמכויותיו של הגוף התכנוני היחיד שמטרתו להגן על השטחים הללו. מדובר בוועדה לשמירה על השטחים החקלאיים והשטח הפתוח, המכונה בקיצור הבלתי קליט בעליל "ולחקש"פ".
הולקחש"פ הוקמה בשנת 1966 ומורכבת מ-15 חברים, בכללם נציגי משרדי ממשלה שונים, נציגי מגזר חקלאי, נציגי רשויות מקומיות ואנשי מקצוע. מטרתה, כפי שניסח זאת בג"ץ, היא לשמור על השטחים החקלאיים והפתוחים מפני "הממותה העירונית השולחת זרועותיה לכל עבר והופכת חבלים שלמים ליער של בניינים בניינים ושיכונים". בשנים האחרונות חל כרסום מתמיד במעמדה של הוועדה, הן בשל שינויים בחקיקה שאפשרו מסלולים עוקפי וועדה והן בשל בעיות פנימיות מבניות בוועדה עצמה.
עד היום, על מנת לאשר כל תוכנית בנייה בשטחים המוגדרים כשטחים חקלאיים ופתוחים, נדרש אישור של הוועדה. מעתה, חוק ההסדרים מאפשר ליזמים לדלג מעליה, ולגשת ישר לערכאות התכנון הרגילות. על פי חוות דעת של נציב הדורות הבאים בכנסת השופט (בדימוס) שלמה שהם, עם קבלת החוק חוסלה למעשה 70% מפעילות הוועדה, "ומכאן ועד ביטולה כליל קצרה מאד הדרך", נכתב בחוות הדעת.
"למרבה הצער, זה לא נושא סקסי, אך כולנו נשלם את המחיר", אומר עו"ד אלי בן ארי מ"אדם, טבע ודין". "מדובר בתיקון טכני שרוב האנשים, כולל ח"כים, לא ממש מבינים. למעשה, המשמעות היא שמערכת התכנון בישראל הלכה צעד נוסף קדימה לתמרוץ הפיתוח מעכשיו יהיה יותר קל לבנות על שטחים פתוחים", אומר בן ארי.
"הכל נעשה במחשכים"
בשש השנים האחרונות ניסה האוצר כמעט מדי שנה להכניס לחוק ההסדרים את הסעיף המצמצם את סמכויות הולחקש"פ, אך עד השנה נסיונות אלה נהדפו. "זוהי רפורמה שלמה בדיני תכנון שהוכנסה באצטלה של חוק התקציב. מה הקשר בין חוק תכנון ובנייה לתקציבים וכספים?!", תמה עו"ד יצחק גלאור, יו"ר ועדת תכנון ובנייה בלשכת עורכי הדין, ממובילי המאבק נגד השינוי. "הכל נעשה במחשכים. חוק התכנון הוא חוק מאד מקצועי. במשך השנים עובר החוק שינויים, שנבחנים על ידי אנשי המקצוע בשבע עיניים, במסגרת התהליך הרגיל של החקיקה. התיקון הנוכחי נעשה במחי יד. בדיונים שהשתתפתי אמרו לנו הח"כים שהם שומעים ומבינים את טיעונינו, אבל יש הסכם קואליציוני שממילא יצביעו בעדו ושאין מה לעשות".
גם שהם תקף את חוק ההסדרים ובשיחה עם וואלה! חדשות אמר כי הוא "קורא לכנסת להתעשת ולבטל חוק זה אחת ולתמיד. השנה, יותר מבשנים קודמות, הדיונים על חוק ההסדרים הוכיחו כי החוק פוגע בעבודתה של הכנסת, ואינו מאפשר דיון רציני על הנושאים בהם דן החוק".
במשרד הפנים מובילים מזה מספר שנים רפורמה בתחום התכנון והבנייה, שאמורה לייעל לטענתם את עבודת גופי התכנון ולמנוע כפל סמכויות. שם אומרים בתגובה כי "הנושאים שבחר המשרד לכלול בחוק ההסדרים הם חלק מהרפורמה הכוללת בחוק התכנון והבניה. על החלק שקודם במסגרת חוק ההסדרים קיים קונצנזוס רחב בין מרבית הגופים העוסקים בתכנון, והוא יביא לייעול ופישוט הליכי התכנון על ידי מניעה של כפל דיונים וביזור סמכויות הדרגתי לועדות מקומיות". במשרד הפנים מבטיחים כי התיקון בחוק יתבצע "תוך שמירה הדוקה על השטחים הפתוחים".
"יש לפעול באמצעות חקיקה"
סעיף נוסף בחוק ההסדרים הגדיל את סמכויות ועדות התכנון המקומיות. מטבע הדברים, הועדות המקומיות, המורכבות מחברי מועצות ועיריות, אנשים פוליטיים בעיקר, נתונות ללחץ הגדול ביותר מצד גורמים אינטרסנטים מקומיים. כעת אותן ועדות יוכלו לאשר, ללא צורך באישור של הועדה המחוזית המורכבת מאנשי מקצוע, הסבה של זכויות מגורים למסחר, תיירות ותעסוקה בשטח של 15% משטח הכולל של הנכס. המשמעות היא, מסביר עו"ד גלאור כי "לפתע פתאום, באזור מגורים צפוף ממילא שבו התשתיות מיועדות למגורים בלבד, יכול לצוץ אולם אירועים או קניון קטן, אם השטח ההתחלתי של בעל הנכס מספיק גדול ומאפשר מבנה כזה".
מתוך חשש שהתיקון הזה יוביל לכרסום בשטחים הפתוחים ומעבר של עסקים ממרכזי הערים הסמוכות לאזור הכפרי הזול ומרווח יותר, הצליחו המתנגדים להגביל סעיף זה רק ליישובים מעל 5,000 תושבים. "אך מי שחושב שאפשר לישון על זרי הדפנה בזכות השינוי הזה, טועה", אומר גלאור. החשש הוא, שמקורב זה או אחר לעירייה, בעל שטח קרקע גדול יוכל להקים בלב שכונת מגורים מבנה גדול למטרות אחרות רק מתחיל.
אז אם התיקון הזה בעייתי כל כך, מה אפשר לעשות? כנראה שמעט מאד. המתנגדים טוענים שהסיכויים לבטל את הסעיפים בבג"צ קלושים. "בעבר הוגש בג"ץ במקרה דומה, אך הוא נדחה לבסוף. השופטים אמרו שהחקיקה אמנם לא טובה, אך אין מה לעשות משום שזה מה שהכנסת החליטה", אומר בן ארי, ומוסיף כי "מה שצריך לעשות כעת, הוא לפעול באמצעות חקיקה, וליזום הקמת גוף תכנוני אחר שישמור על השטחים הפתוחים והחקלאיים". יחד עם זאת, מעבר להצעה ראשונית זו, אין למתנגדים שום שפנים בכובע או תוכניות פעולה כלשהן.