"ליהי גלוזמן היתה שותפה בידיעה לרצח אסף שטיירמן", כך טען רעי חורב בעימות שביצעה המשטרה בינו לבין עדת המדינה בדצמבר אשתקד. היום נחשף בפעם הראשונה תמליל העימות בין השניים. בימים אלו שוקלים בפרקליטות האם לבטל את הסכם עדת המדינה שנחתם עם גלוזמן, לאור עדותה במשפט, ולנוכח מסמכים נוספים שהוצגו בפני השופטים במהלך המשפט. ההסכם עם גלוזמן נחתם על ידי הפרקליטות בידיעה שלא היתה שותפה לרצח הנער אסף שטיירמן.
"ליהי היתה נוכחת במרפסת של בית הוריה של סיגלית חיימוביץ' (הנאשמת הנוספת ברצח). סיגלית הציעה להרוג אדם זר ששמענו אותו ממרפסת הבית", מספר חורב, כשמולו יושבת גלוזמן. "סיגלית אמרה: 'בואו נהרוג אותו'...אני והאשה שיושבת מולי, ליהי גלוזמן הסכמנו".
במהלך עדותה בבית במשפט אישרה עדת המדינה כי נכחה בבית, בעת שהשניים החליטו להרוג אדם זר, אולם לא הבינה שהם מתכוונים לבצע את זממם, "גם לאחר שרעי ירד מהבית עם כפפות מנתחים ושני פגיונות". לדברי חורב "לקחנו מספר פריטים: שני פגיונות וזוג כפפות לייטקס וירדנו שלושתנו למטה. לאחר שאני הצלחתי לשכנע את אסף להיכנס לתוך היער ולפי סימן שלי, שסוכם עם הבנות מראש, נתנפל עליו במטרה לרצוח אותו" מספר חורב, וממשיך בתיאור מעשה הרצח. "כשהתיישבנו עם אסף, נתתי סימן והתנפלתי עליו. מרגע זה היתה לא זכורה לי השתלשלות מעשה הרצח ולא ראיתי כל פעולה של ליהי גלוזמן. לאחר המעשה נודע לי על ידי סיגלית חיימוביץ' שליהי, כאשר התנפלתי על אסף, צעקה שנפסיק... לאחר שניסתה למנוע מסיגלית לתקוף את אסף היא ברחה לבית הוריה של סיגלית".
"ליהי ידעה שאנחנו הולכים לרצוח את אסף"
כרוניקת האירועים שמתאר חורב, תואמת לזו שמגוללת גלוזמן בעדותה בבית המשפט, מלבד טענתה כי לא ידעה מראש על הכוונה לרצוח את אסף שטיירמן. בעימות עם חורב, בוחרת עדת המדינה להכחיש הכל. מאוחר יותר היא תסביר כי זכרונה מעורפל בשל הטראומה שעברה באותו הערב. לבית המשפט היא סיפרה על קשייה להיזכר ברצף אירועי היום וכי היא נזכרת לעתים בתמונות מן הרצח. "אני לא מאמינה למה שהוא (רעי חורב) אומר. זה נראה לי אבסורד ונראה לי לא מתאים ממה שאני מכירה את אותו", אמרה גלוזמן. חורב, סיפר מנגד כי הסכימה למעשה, ו"אם יורשה לי לומר, מתוך אמונה שהדבר לא יתבצע". כשהוא נשאל שנית על ידי החוקרים האם ליהי ידעה שהם הולכים להרוג את אסף ענה: "כן". לפי פרוטוקול הדיון גלוזמן ביקשה לשכנע את החוקרים כי היא לא היתה שותפה לרצח: "אני לא רצחתי אף אחד, זה נשמע לי מתוכנת מדי, זה כאילו הוא מקריא פירוט", הדגישה.
חורב שמר על קור רוח במהלך העימות, וחזר והדגיש את מעורבותה של גלוזמן במעשה הרצח: "ההסכם לאחר הרצח היה שכל אחד ישמור על התחת שלו וינסה במלוא היכולת להימנע ממשגה שעלול להביא להסגרתנו". הוא סיפר לחוקרים כי התנהגותה של גלוזמן נובעת מ"מצבה הנפשי... מצב שהיא מכחישה. מהרגע שיביאו את העדות של סיגלית ליהי תוכח כשקרנית", אמר לחוקרים.
לאחר הרצח הפכו גלוזמן וחורב לחברים. חורב טען בפני החוקרים כי במהלך חברותם שוחח מספר פעמים עם גלוזמן על הנושא. "גם אם היא עזבה לפני רציחתו של אסף היא מודעת ואפילו שותפה לכל שאירע". וגלוזמן עונה לו: "אני לא רצחתי אף אחד ואני ממש לא יודעת מה להגיד".
"את לא רק שותפת סוד"
בשלב מסוים מאפשרים החוקרים לרעי חורב ולליהי גלזמן להתעמת, כשכל אחד מציג את האמת שלו:
ליהי: "אתה לא נורמלי, יש משהו מעוות בראש הזה".
ליהי, פונה לרעי: "אתה רצחת אותו?"
רעי: "כן".
ליהי: "ואיך אתה חי עם זה?"
רעי: "בהדחקה, בדיוק כמוך. לפי הבנתי הפשוטה הדבר לא רק הופך אותך לבת סוד של המקרה, אלא בהבאת עדות שקרית כשותפה לפעולה. אני לא איש מקצוע, לדעתי היא מדחיקה. או מתוך מחסום נפשי או בגלל העדר הבנה של חומרת מעשיה, היא דבקה בשקריה".
ליהי (בתשובה לשאלת החוקר מדוע רעי טוען שהיא היתה שותפה לרצח): "אני לא יודעת, אולי הוא חושב שזה יעזור לו. או שהוא רוצה להתנקם בי, אין לי שום של מושג למה... אני לא יודעת מה להגיד, אתה אומר שאתה וסיגלית רצחתם בן אדם. אתה אומר שאני הייתי חלק בזה ואני לא מבינה למה, ואני יודעת שהאמת שלי שזה לא נכון".