"התגייסתי בגיל 17 כיוון שהוקפצתי כיתה. התחלתי את השירות הצבאי כעתודאי לרפואה ולביולוגיה באוניברסיטת תל אביב. נשארתי שם שנה ואחר-כך החלטתי להתגייס ולא להישאר בעתודה, כי עשיתי את החישוב, שאם אלמד רפואה שבע שנים ואשאר עוד חמש שנים בקבע, אשתחרר בן 30, ואני רציתי להיות זמר.
"עכשיו, אחרי הרבה שנים, אומרים שהיה מגניב, ששלוש השנים האלו נראות לי כמו עשרים שניות, אבל לא אהבתי את המסגרת הצבאית. כל העניין של מדים, חם, משטרה צבאית שמחכה לך בצומת הצ'ק פוסט.
"בסוף התגייסתי לחיל השלישות. עשיתי קורס מש"קים ושימשתי בתפקידי קצינים כמו קצין קישור ועוזר קצין שלישות חטיבתי. אהבתי את זה, בעיקר כי זה היה להתעסק עם בני-אדם, ילד בן 18-19 שאנשי מילואים שולחים לו את הבעיות שלהם. כשסיימתי רצו לשלוח אותי לעשות קורס נגמ"שים ושטויות כאלה, אבל אמרתי שבחיים לא. מה פתאום, אני, נהג נגמ"ש? אני מפחד לעשות גלגול. גם במילואים ביקשתי להמשיך בשלישות, גם כשהציעו לי לעבור להווי ובידור. עד היום אני זוכר את החתימות של מפקד הבסיס, סא"ל זוהר, ושל קצין השלישות יורי, שהייתי צריך לחתום בשמם הרבה".
ומי החייל הזה?
הוא ליווה אותנו בילדותנו, הוא רוצה שסיון תזכור אותו ואישתו היא מעצבת בגדי עור מהמפורסמות בארץ. מזהים את הבחור ששר לנו "הופה הופה היי"?