דב לאוטמן: פתרון בעיית העוני מתחיל בחינוך

"אני מתבייש לקרוא בעיתונים שילדי ישראל נמצאים במקום ה-40 בעולם במתמטיקה. מה שלקוי זה לא רק תקציב החינוך אלא גם הניהול - גם עם מורים ברמה בינונית אפשר להוציא יותר. הדגש חייב להיות בחינוך והשכלה - אין פתרון אחר לעוני. שליש מילדי ישראל נולדים למשפחות לא משכילות שמוציאות סכומים נמוכים מדי על חינוך", כך אמר היום דב לאוטמן, בעל השליטה בחברת דלתא, בדיון על העוני בפורום קיסריה שמתקיים השנה בירושלים.

לאוטמן הוסיף, כי "העשירון העליון מוציא פי עשרה על חינוך מהעשירון החמישי, לא מהתחתון. יש קשר גם בין המציאות המדינית לעוני. מישהו משלה את עצמו שאם היה שלום לא היו עוד כמה אחוזי צמיחה מתיירות לבדה? בכל אי במזרח התיכון מגיעים יותר תיירים מישראל, שישו חי בה נולד בה ואף פעם לא עזב אותה".

עוד אמר לאוטמן, כי "גם באוכלוסייה הערבית הגידול בהשכלה ובהכנסה מקטין את מספר הילדים. אני לא חרד מהדמוגרפיה, זה פשוט עניין של העלאת רמת החיים. תעשיית ההיי-טק לא מעסיקה ערבים ויש לא מעט מובטלים ערבים שסיימו את הפקולטות למחשבים. אני עצמי ניסיתי לסדר עבודה לבוגר מצטיין של משפטים ולא הצלחתי".

עופר עיני, יו"ר ההסתדרות ציין, כי "40% מהעניים בישראל הם אנשים עובדים. מדינת ישראל קיבלה את הנורמה שמותר להפר חוקי עבודה. במשרד התמ"ת קיימים 20 פקחים בלבד שאמורים לאכוף את חוקי העבודה. ביום ראשון פורסמה ידיעה על פועלות נקיון במשטרת רמלה. החברה הזו העסיקה חברת קש אחת לשלושה חודשים והעובד בה קיבל משכורת כביכול מחברה אחרת. כשניסו להתלונן התברר שאין בפני מי להתלונן והמשטרה מסתתרת מאחורי האימרה ש'אין יחסי עובד מעביד'".

קרנית פלוג מבנק ישראל אמרה, כי "ראוי להתייחס למימד האבסולוטי של העוני, שבוחן את היכולת לצרוך סל קבוע לאורך זמן. העוני האבסולוטי ירד כשהצמיחה עלתה, אפילו באופן בלתי שוויוני. לכן, מוטב לתמוך בצמיחה מתמשכת. הקיצוץ בקצבאות ב-2003 נבע לא רק מהמשבר הפיסקלי אלא גם מהעובדה שהיה בכך כדי לעודד יציאה לעבודה."

לקראת סוף הדיון תקף שר האוצר אברהם בייגה שוחט את שרת החינוך יולי תמיר, שאמרה כי "צריך לנתץ את עגל הזהב שלפיו שיפור החינוך יעבור דרך רפורמות מבניות". שוחט אמר, כי זהו "המשפט הכי תמוה ששמעתי בכנס. המחשבה שרפורמות הן דבר שלילי נובעת כנראה מרפורמת דברת שיש מי שמתנגד לה. אחת הבעיות העיקריות היא היעדר דיפרנציאציה בתגמול למורים והקשיחות של ארגוני המורים. כשהייתי שר האוצר הממשלה היתה מוכנה לשלם כפול למורים במקצועות נדרשים בפריפריה - וארגוני המורים התנגדו לתשלום שלא לפי ההסכמים הקיבוציים".