רב"ט מוגלי

גיל: 20

תפקיד: זמר בלהקה צבאית.

מצב משפחתי: "טוב, תודה. רווק".

על התפקיד: "אנחנו מופיעים, אני וזמרת בשם יעל ארז, יחד עם עוד שבעה נגנים. מנגנים קאברים של שירים ישראליים. כל הקונספט של להקה שמנגנת בלייב, עושה את החוויה של הצופים הרבה יותר אמיתית וחיה".

מגורים: "אילת, במקור, ותל אביב, מאז שאני משרת בתל השומר".

מוטו: "ללכת עם כל הלב ואחריו, בעבודה ובכל תחום שהוא".

הכי אוהב בתפקיד: "העובדה שהוא איזשהו המשך טבעי למה שעשיתי לפני הצבא, ולמה שאני מקווה שאעשה אחריו. זה המקום שאני יכול לעשות מה שאני יודע הכי טוב ולתרום הכי הרבה. בכל הופעה מול קהל, אני נותן להם רגע להתפרק ולנוח מהתפקיד. אני אוהב את המעבר בין ההתחלה, כשלא נעים להם לזרום עם המופע והם עייפים, מבואסים וסגורים, לבין רגע שבירת הקרח, כשהם שרים, רוקדים ומוחאים כפיים".

הכי לא אוהב: "במסגרת הצבאית, למשל, אני לא אוהב לקום בבוקר ולהתגלח. אבל אני חייל, אז אני עושה מה שאני מחויב לעשות".

מפחיד אותי בשירות: "אחד הדברים שהכי הפחידו אותי כשהתגייסתי היה לקטוע עשר שנים של עבודה בלי הפסקה, בשביל שלוש שנים שבהן אני לא יודע מה הולך לקרות איתי. התמזל מזלי שיש לי מפקדים שהבינו את הצורך לשלב. היה ידוע לשני הצדדים, כשהתגייסתי, שאני קודם חייל שמחויב לתפקידו הצבאי, ורק אחר- כך לכל עיסוק אזרחי".

מפקד שהשפיע עליי: "המ"מ מהטירונות, ניסים דעבול, שהיום הוא קמב"ץ בצאלים. ייאמר לזכותו שבתור מי שנכנס עם הרבה פחדים, אחר מכולם, שמכירים אותו ופוחד שיתנכלו לו. הוא השרה עליי ביטחון ושמר עליי, דאג שאעבור טירונות כמו כולם בלי יחס מועדף, כמו כל חייל רגיל".

חלום: "להמשיך לעשות את מה שאני עושה, לשיר ולשחק. אני לא מתכנן לטוס ולכבוש את הוליווד".