ת"א - היכוני לביאת הקסאם

הגיע הזמן שמישהו יספר לעמישראל את האמת המרה - אנחנו במלחמה. ויותר מכך, לאור חוסר היכולת שלנו להתמודד עם ירי הקסאמים, האפולוגטיקה המצטעצעת של שר הביטחון וראשי הצבא טובה אולי לאומות העולם, שמצפות מאתנו להושיט שוב ושוב את הלחי השנייה (דבר שכנוצרים טובים מעולם לא עשו או תעשינה בעצמן) אך לעמישראל אין את הפריבילגיה של מוסר אירופאי מתחסד, ואסור שיינתן לו הרושם כאילו אנחנו חזרנו ל"ימי אוסלו הטובים", רק בגלל שבת"א לא שומעים את הבומים ששומעים בשדרות או אשקלון.

זה דבר אחד להסביר בחוץ את מעשינו למדינות שעדיין לא מבינות שליהודים מותר להתגונן בפני רצחנות אומות אחרות, אך זה דבר אחר להצטדק גם כלפי פנים ובכך ליצור מראית עין שאנו "לא בסדר", אצל ציבור שלא השכיל להבין שאנו בעיצומה של מלחמה ושהסיבה שהיא אינה גולשת מחוץ לפריפריה, עדיין, היא אילוצים פנים פלסטינים, איומים מצריים, ואילוצים בינלאומיים של ממשלת החמאס, כמו גם סגירה הרמטית של הרצועה ושיפור יכולות צה"ל ונוכחותו ביו"ש.

בגבולה הדרום מערבי של מדינת ישראל קיימת מדינה פלסטינית דה פאקטו. מדינה עם גבולות, עם ממשלה, צבא, משטרה, בתי משפט ועם כשני מליון אזרחים בגבולותיה. ממשלתה הנבחרת של אותה מדינה שבדרך מורכבת מטרוריסטים, המצהירים תחת כל משגר רענן שלמדינת העם היהודי אין זכות קיום, שהסכמי אוסלו בטלים ושאין בכוונתם למנוע מחוליות טרור לפגע בישראל. למנוע?! הצחקתם אותם. הנהגת חמאס חוץ, ממשלת החמאס-פלסטין וה"זרוע הצבאית" של הארגון חלוקים אך ורק לגבי התדירות והאמצעים של תקיפת ישראל, ולא שום דבר אחר במדיניות הטרור הנבנית ברצועה.

בניגוד לטרוריסטים המאיישים עמדות מפתח ברשות, ילדים מתים (לא חשוב מאיזו עדה) הם לא כוס התה של אף מקבל החלטות ישראלי. ישראל, בניגוד לפלסטינים, מעולם לא שמה לעצמה מטרה לטווח ילדים, לא בדיסקוטקים, לא בטיילות, לא במסעדות וגם לא בחופי ים; אך גם אין שום סיבה שישראל תמנע מלירות לעבר משגרי טילים בחסות ממשלת טרור כיוון שהם בחרו לבצע את הירי ליד דוכן ממתקים. על ישראל להשתדל לגרור את הפגיעה הסביבתית למינימום-כן, להמנע מלירות, בהחלט שלא. לא שאני כופר בזכותה של ממשלת הרשות שנבחרה באופן דמוקרטי לשלוח חוליות טרור לטווח את שדרות מתוך קהל של אזרחים פלסטינים תמימים- אך אני כן כופר בהנחת היסוד שישראל צריכה להימנע מלירות לעבר טרוריסטים בסביבה אזרחית ובכך לאפשר את רצח אזרחיה שלה.

הפגיעה באזרחים צריכה להיות נדונה במונחים מקצועיים ולא במוסריים, שהרי לא הייתה כוונה לפגוע באזרחים. אם נפלט פגז, אם התבצע איכון לא נכון לטיווח, אם ניתן היה להשיג את הפגיעה ביעד באותה יעילות ומהירות נדרשת מבלי לגרום לנזק סביבתי שלא לצורך, ההיקשים צריכים להיות מקצועיים ואופרטיביים ולא "מוסריים". גם כך ישראל היא אחת המדינות הבודדות שמשקיעה סכומים עצומים בפיתוח נשק מדוייק ככל שניתן, על מנת להימנע מפגיעה באזרחיםו מגבילה ירי לעבר סביבה אזרחית מובחנת לפצצות מתקתקות, בשעה שמדינות אחרות עסוקות בפיתוח נשק להשמדה המונית.

אם אסטרטגית זה לא יהיה חכם לחסל את מנהיגות החמאס, על אף רצחנותו- זה מובן; אם אילוצים בינלאומיים הם אלו שמונעים מאתנו לכרות את ראש הנחש, זה מובן; אם צריך למלמל התנצלות בפני האו"ם, האיחוד האירופי, וכמס שפתיים גם לשכנותינו הערביות, גם זה מובן. אך בעברית, לציבור הישראלי, צריך לומר את האמת - אנו במלחמה. אם אנו לא רוצים להפקיר את אזרחינו, עלינו לפגוע בטרוריסטים גם במחיר פגיעה באזרחים שבקרבם הם מוצאים מחסה. אם איננו רוצים לשלוח את ילדינו, אחינו ואבותינו לכבוש שוב את רחובות עזה, על כל המשתמע מכך, זהו המחיר.

ויותר מכך, בראותם את הקורה בדרום הארץ, כדאי שהממשלה והעומד בראשה יעסקו בכיצד הם מתכוונים למנוע מקסאמים לנחות על תל אביב לאחר אותה "התכנסות" מדוברת המתוכננת בשטחי יהודה ושומרון, במקום להתרכז באופן בלעדי בשאלות הנוגעות לשלומם של הפלסטינים ושל ממשלתם הנבחרת. אחרי הכל, בראותינו את חוסר האונים איליו נקלענו בטיפול בטרור ארטילרי שמקורו בעזה, מה ההגיון בביצוע נסיגה נוספת משטח ממנו ניתן לאיים אסטרטגית על מרכז הארץ?