המורים לאזרחות - לכו להירשם!

מה יהיה הציון הממוצע בבחינת האזרחות המתקיימת בשעות אלו? על שאלה זו לא יצטרכו הנבחנים לענות. מי שתצטרך להשיב על כך היא שרת החינוך יולי תמיר, אך לא יידרש ממנה מאמץ מיוחד לשם כך. ככל הנראה הציון הממוצע, גם השנה, לא יעלה על 65.

זה לא שמישהו במשרד החינוך יצר קשר עם איזו מגדת עתידות ומכאן הידיעה האישית. פשוט זהו ממוצע תוצאות הציונים שרץ בשנים האחרונות בבחינות הבגרות באזרחות.

בימים אלו פורסם דו"ח הפורום האקדמי לאזרחות והוא כולל בתוכו את פקעת הסיבות המסובכת לכישלון המערכתי במקצוע כל כך חשוב זה. מתברר ששורש הרע והצרה מתחיל דווקא במשרד החינוך. מדוע? על פי הדו"ח רק ל-3% מהמורים לאזרחות יש רישיון לעסוק בהוראת מקצוע זה. עוד טוען הדו"ח, כי הוראת האזרחות במערכת החינוך מעוגנת בשעה שנתית אחת בלבד בתכניות הלימודים הפורמליות ומתמקדת בהקניית ידע בסיסי ופחות בהטעמת ידע פורמלי וערכים.

זאת ועוד: המורים, כן המורים. נתוני הדו"ח קובעים כי רק ל-3% מהמורים לאזרחות יש רישיון לעסוק בהוראת תחום זה וגם מי שכבר מלמד אותו ממעט להשתתף בהשתלמויות מקצועיות. כל אלו ממחישים יותר מכל את הצורך בקביעת תכנית חירום לאלתר, כזו שתדיר את רגלי המורים להיסטוריה ושאר המקצועות מללמד אזרחות כלאחר יד. מכאן, שכשאין כוח הוראה מתאים ואין כמות שעות סבירה – מה שנותר הוא להתמודד, ללא ידע והכנה בסיסית, עם בחינה הנכתבת על ידי אנשי מקצוענים וברמת ציפיות גבוהה ביותר. הציונים הם בהתאם וכך גם שיעור הנכשלים.

כל הורה שייגש כעת למערכת השעות של בנו יגלה כי משובצים בה לפחות 4-5 שעות של תנ"ך, 3 שעות ספרות, הרבה שעות מתמטיקה ומלוא החופן שעות אנגלית, ובצדק. גם שעות רבות של מורשת, יהדות והיסטוריה של עמים אחרים תמצאו במערכת.

בכל מדינה מערבית דמוקרטית תופסים לימודי האזרחות מקום ראשון. אצלנו, לא כך הם פני הדברים ודי לעיין ברפרוף בדו"ח הנ"ל, כדי להסיק בקלי קלות את המסקנה העגומה הזו.

לא מספיק, כבוד השרה הפרופ' יולי תמיר, שאת מתכוונת להנהיג לימודי אזרחות מכיתה א'. כל עוד, לאלתר, לא יוכשרו לכך המורים המתאימים ולא תותאם ותתגבש תכנית לימודים ייעודית, אין שום סיכוי שהמצב ישתנה בשנים הקרובות.

אזרחות אינה היסטוריה. היא כוללת מערכת סבוכה של ערכים ונושאים הקשורים בהפרדת רשויות, חקיקה, משטרים והעדפה שיש למשטר דמוקרטי על האחרים, מבנה רשויות מקומיות ועוד. אך אין כאן שום דבר הקשור למורשת וציונות. אזרחות היא מדע המדינה בגיבושו והתאמתו למשטר ישראל על כל הנובע ועולה ממנו.

מטרת הלימוד היא אבטחת עתודה של אנשים שיהיו 'אזרחים דמוקרטיים', כלומר אזרחים המחויבים לרעיון הדמוקרטי על בסיס הבנה של מהי דמוקרטיה ומשמעותה ויישומה תוך הבנה של המתרחש במקומות שהדמוקרטיה נעדרת מהן.

התוצאה היותר משמעותית היא, שבמדינה דמוקרטית יהיו אזרחים שיוכלו להתמודד עם נושאים שעל סדר היום החברתי והציבורי, תוך גיבוש דעה עצמית והבנה של מהם החובות והזכויות במדינה שכזו. מכל מקום, אין טעם לערוך השוואות בין המושקע במורשת למושקע באזרחות. מיותר גם להתעכב על דברי הפורום הטוענים כי תכנית הליבה של משרד החינוך אינה מיושמת בגלל לחצים פוליטיים של המפלגות הדתיות והחרדיות. דברים אלו מדברים בעד עצמם.

חשוב להאיר את תשומת לב הנוגעים בדבר לעובדה אחרת שהובאה בדו"ח, לפיה מצטיירת מגמה מובהקת של העדפה וקיבוע הזהות היהודית-דתית במערכת החינוך על חשבון בניית זהות יהודית-דמוקרטית.

בשניהם יש להשקיע, אך אולי יש לקחת את העוגה הערכית הזו ולחלק אותה בדין ובצדק – על פי צרכי העם ובהתאמה לנדרש במדינה דמוקרטית הרוצה להמשיך ולהתקיים על ערכי הדמוקרטיה והתאמתם לכל שסעיה ורבדיה.

מה שהשרה תמיר חייבת לקחת מהדו"ח הזה לתשומת ליבה היא בעיקר העובדה שללא חינוך אזרחי זהה ומגובש, בכל הזרמים הקיימים בישראל, לא תוכל המדינה לשמור על אופייה הדמוקרטי לאורך זמן.

עובדה זו היא שורש הבעיה כמו גם שורש התקווה, כי היא נותנת את סימן הדרך לשיפור המצב ואם לא – אכן תהיה סכנה לאופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל.

אזרחות הוא מקצוע שיש בו חוויה, צריך רק לדעת איך מעבירים אותו לשטח והכל על פי תכנית עבודה ולימודים מסודרת מגיל הגן ועד הבגרות.

מערכת החינוך לכשעצמה היא מערכת שאפשר להחיל עליה את החוויה הדמוקרטית וזאת למרות שלא כל בית ספר הוא מוסד דמוקרטי מובהק. עם זאת ניתן ליצור בו קהילה תומכת דמוקרטיה ולשלב בה משמעות של מעין מדינה על רוב כלליה וכליה. יש כבר היום בתי ספר העושים זאת כך שההחלה והיישום הופכים לחוויה דמוקרטית בפני עצמה. מה רע לראות בגן ילדים ובבית הספר מערכת שלטונית, לכאורה, סגורה שבה הילדים יבחרו ויבחרו, יקבעו ויהיו שותפים לסדר היום הלימודי והחברתי ויתנהלו כמדינה בזעיר אנפין?

ובנוסף, אל למורים לאזרחות, המתאימים שבהם כמובן, לחשוש מלהתמודד עם סוגיות הנוגעות גם בפוליטיקה, אקטואליה ודעתנות, כמו גם אלו הנוגעות במורשת ויהדות.

אם לא ניקח עצמנו בידיים עם ספרים ומורים נכונים ונחליט שאזרחות הוא מקצוע לחיים – הימים יעשו את שלהם ומעם הספר הישראלי והיהודי נשאר רק עם מדף ספרים, ללא ספר ולימים גם ללא מדינה.