גרינלנד מבקשת אישור לצוד זני לווייתנים נכחדים

גרינלנד ביקשה מגוף ציד הלווייתנים הבינלאומי, ה-IWC, אישור להרחיב את ציד הלווייתנים המוצר לה, ולאפשר צייד של שני זנים נוספים – הלווייתן קשות הראש ולווייתן הדולפין הגבנוני, שניהם עומדים בפני סכנת הכחדה. כך הזהירו אירגונים הפועלים למען איכות הסביבה.

אומות המתנגדות לציד לווייתנים התאספו בסוף השבוע באיים הקריביים לכנס ארגון ה-IWC, ואמרו כי אינן תומכות בבקשה זו, בעקבות המצב העדים בו נמצאים רוב זני הלווייתנים.

פעילים למען איכות הסביבה הביעו פליאה על הבקשה, מכיוון שבמשך שנים [[גרינלנד]] לא מגיעה למכסת הצייד המותר לה של הלווייתן המינקי והלווייתן המצוי. "נהיה מאוד מודאגים אם אכן יאפשרו לצוד את שני הזנים הללו", אמר בן בראדשאו, השר לאיכות הסביבה הבריטי.

ציד לווייתנים נאסר כליל ב-1986, אולם אישור מיוחד ניתן לקהילות ילידים במקומות אותם כבשו האירופאים בשלב מאוחר יותר, שם ציד הלווייתנים הוא חלק מהמסורת.

[[יפן]] ומדינות נוספות התומכות בציד כזה היו אמורות לקבל שליטה בארגון ה-IWC השנה, ולהתחיל להסיר את איסור הציד הגורף. ואולם, מדינות המתנגדות לציד כמו [[אוסטרליה]] ו[[דרום אפריקה]], הצליחו לשמור על רוב קטן באסיפה.

אמילי ג'סן, נציגת גרינלנד מטעם [[דנמרק]] באסיפת ה-IWC, אמרה כי הצייד במדינה הצטמצם מ-670 טון המותרים לה ל-450 טון. למדינה מכוסת הקרח בת 65,000 התושבים מותר לצוד 19 לווייתנים מצויים ו-187 לווייתנים מינקיים. הסוג השני הוא זן קטן ביחס לאחרים, ולכן הפער במשקל.

גרינלנד מבקשת לאשר את ציד שני הזנים החדשים על מנת למלא את החלל בן 220 הטונות שנוצר. "הצורך שלנו ב-670 טון יכולים לבוא מכל זן של לווייתנים גדולים", אמרה ג'סן.

סו פישר, סגנית מנהלת המכון למדיניות ארה"ב לשימור הלווייתנים והדולפינים, אמרה כי היא מבינה מבינה את הרצון של גרינלנד לצוד את הדולפין הגבנוני, אולם הלווייתן קשות הראש התקבל בהפתעה: "גרינלנד מעולם לא הגיעה למלוא המכסה המותרת לה, כך שהטיעון שהם צריכים עוד בשר, פשוט לא עומדת במבחן המציאות".