לפני מספר שנים עלה באתר הרשות השופטת קישור למה שנקרא 'קשרי משפחה במערכת המשפט'. ובאותם ימים הוא נחשב ל'בסט סלר': עורכי דין, ובעיקר חדשים, ביקרו בו כדי לוודא מי קשור למי, איך מתי ומדוע.
עם השנים האתר נותר בדליחותו משום שנעדרים ממנו הקשרים היותר משמעותיים ובעייתיים של עולם המשפט: המעגלים השניים של הקשר המשפחתי: שופטים, ילדי שופטים, שותפים לשעבר במשרדי עורכי דין שהפכו לימים לשופטים ועוד. כך למשל, אף אחד לא יכול לדעת באמצעות אותו אתר, כי שופטת בית משפט למשפחה במרכז הארץ נשואה לעו"ד שתחום התמחותו הוא 'דיני משפחה'. שופטת תעבורה במחוז המרכז נשואה לעו"ד שעוסק בתעבורה ומשרדו באזור השיפוט של רעייתו. ועניין משפחתי שנקטע לא מכבר עקב מינוי השופטת לבית משפט מחוזי בדרום: היא מבית המשפט למשפחה למשפחה ברמת גן. הוא עמד ועדיין עומד בראש תא עורכי הדין לענייני משפחה של לשכת עורכי הדין.
והרשימה עוד ארוכה: אמא שופטת בעליון ובתה הפרקליטה שהופיע בפני החברים של אמא, בעליון כמובן. התופעה קיימת גם בבתי המשפט של מטה. אלא שאל לנו להלין משום שאם זה מתחיל בצמרת: כבוד נשיא בית המשפט העליון ורעייתו כבוד השופטת וסגנית נשיא בית הדין הארצי לעבודה מהווים סימן דרך והכשר לתופעה גם בבתי המשפט האחרים.
השבוע נתנה על כך את הדעת לשכת עורכי הדין ולמעשה הבהירה חד משמעית, כי ככל הנראה מישהו שכח, לסגור את הברז המרכזי. וקרוב היום בו יאסר על בני זוג של שופטים להופיע בבתי משפט. הפרשה, נאמר בתקשורת, החלה בין השאר בעקבות תלונה שבן זוגה של שופטת בית המשפט העליון מנצל את מעמדו ומתבטא ביהירות כלפי שופטים אחרים.
למען הסר ספק: בשרות המדינה קיימים כללים ברורים על פי החוק והתקשי"ר הנוגע בהגדרה של "קרובי משפחה" ומתייחסים לקרבה משפחתית מדרגה ראשונה ולקשרי המשפחה הבאים: גיס/ה, דוד/ה, אחיינים, חותן/ת, חם/ות, חתן, כלה ונכד/ה. יכול שלא תהא בררה, והמחוקק יאלץ לשנות את המצב המשפטי הקיים, ולקבוע כללים שיאסרו על מינוי קרובי משפחה כשופטים.
כמובן שאל לה להגבלה להיות גורפת אך היא חייבת להביא בחשבון אבחנות הנוגעות בכהונה מקבילה של שני בני משפחה בבתי משפט היושבים באותה ערכאה, או החלתה על מצבי כפיפות היררכית ותלות.
אולי גם יהא מקום לקיים אבחנה, שתמנע מצב בו קרוב משפחה שהוא שופט מחוזי, עשוי לקבוע הלכה מחייבת או מנחה שיש בה להשפיע על החלטה שקיבל קרוב המשפחה היושב כשופט בערכאה נמוכה יותר במחוז אחר. כן מכוון הדבר למנוע מצבים בהם הערעור מגיע הישר לבית-המשפט בו יושב השופט שהוא קרוב משפחה דהיינו, כששני השופטים יושבים באותו מחוז.
יהיה מי שיאמר כי המערכת המשפטית נוגעת בחלקה לעובדה שמדובר במקצועות חופשיים. עם זאת דווקא מערכת כזו צריכה להפגין טוהר מידות ולמנוע קצה קצהו של חשש, ולו הקל ביותר, למשוא פנים. זאת מעבר לנעשה בכל מערכת אחרת.
הציבור, שבית המשפט הוא זה שמכריע וקובע בענייניו, מצפה שדווקא במערכת זו, ולא משנה מאיזה צד נמצא הגורם האנושי, לא ייווצר מצב בו בעל משמש כנשיא בתי המשפט והאישה (או להפך) היא מאין פקוד/ה שלו, כמו גם של הממונה הישיר עליה.
הקשרים ההדוקים בין שופטים ופרקליטים הם תופעה ידועה. עם זאת בישראל, לאור העובדה שמדובר בקהילה משפטית מצומצמת יחסית, מקבלת תופעה זו נופך נוסף, כאשר לעתים נראה כי כולם מכירים את כולם. המשפחתולוגיה קיימת גם בעולם הרפואה ובכלל, אך כשהיא נוגעת לעולם המשפט, חייב דגל טוהר המידות והעדר חשש למשוא פנים להינשא בראש חוצות ולמנוע זיק של חשד כלשהו לפגם באותו טוהר. אך אין כמו המערכת הזו כדי להוכיח, שכל מה שנוגע וקשור בחוק יסוד חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו צריך להישאר מחוץ לרף הכניסה לתחום הנדון.
יש מקום להרחיב את רשימת הקרובים והמקורבים ואף לפתוח אותה ל'הרשמה' חופשית של נוגעים בדבר, ולו רק כדי שהגילוי יהיה נאות וחף מכל חשש עתידי למשהו לא תקין.
ותזכורת: ב-9 במארס 2004 עבר בקריאה שלישית "חוק נושאי משרה שיפוטית (מניעה מלשבת בדין)" בחוק זה נקבעו כללים ברורים מתי על שופט לפסול עצמו. אבל בנתיים אין חדש בנושא, ומה שהיה הוא שיהיה.
הערעור התקבל וד"ש להורים
נורית אמיתי
16.6.2006 / 9:14