מסך עשן

העצים חוזרים לרחובות ירושלים

עצים מתים שהפכו למפרצי חניה גרמו לתושבי רחביה לקחת את היוזמה לידיהם ולשתול עצים ברחוב. אחרי 3 שנים העירייה נרתמה לפרוייקט

שירה וילקוף
15/06/2006

מי שעובר בשכונת רחביה בימים אלה יכול בקלות לפספס שלטים קטנים שתלויים על גזעי עצים רזים, ומכריזים כי "עץ זה נשתל בזכות יוזמה של תושבי השכונה". מימדי השלט והטקסט המאופק לא מסגירים את המאבק שהתחולל בין התושבים לעירייה במשך שלוש שנים, בכדי שאפשר יהיה לנטוע את אותם עצים.

השלטים הם חלק מפרוייקט חדש שיצא לדרך בשבועות האחרונים, העשוי להחזיר לשכונות הוותיקות בירושלים את העצים שגוועו במשך השנים. בכך, טוענים היוזמים, יישמרו הצל והירק המאפיינים את השכונות הוותיקות כמו טלביה (בה מתגורר ראש הממשלה), המושבה הגרמנית ורחביה.

עוד בוואלה!

אמן פאות ותוספות שיער, יש דבר כזה?

בשיתוף המרכז לפתרונות שיער

מחדשים את הצל

עם השנים, היה נראה שגורל העצים בשכונות הללו נחרץ, כיון שלא קיימת שם תשתית השקייה. בעבר, היו מסתובבות מיכליות מים של העירייה בין השכונות ומשקות את העצים, אך עם הגידול המסיבי של העיר בשנות השבעים, פסקה פעילות המשאיות והעצים נותרו לגווע לאיטם. בהעדר אמצעי להשקייה ומכיוון שהכנסת תשתית טפטפות כרוכה בהשקעה עצומה של "פתיחת" המדרכות, "היה נראה שאין מה לעשות בעניין", מסבירה מיכל שיין, עובדת קהילתית במנהל הקהילתי 'גינות העיר'. "התחזית היתה שעוד עשר–עשרים שנה שכונות הגנים כמו רחביה, טלביה וחלקים גדולים מהמושבה הגרמנית יהיו נטולות עצים".

שלוש שנים עברן עד שהעירייה אישרה את הפרוייקט. הסיבה לעיכוב נובעת בעיקר מהססנותה של העירייה ליטול חלק בפרוייקט שבו, בניגוד לכל המקובל, האחריות להשקיית העצים ברחובות נופלת כל כולה על רצונם הטוב של תושבים מתנדבים. "זהו פרוייקט מאד מהפכני ביחס לעירייה. לקח להם המון זמן לעכל את הרעיון שתושבים ייקחו אחריות על העצים והם ניסו לתקוע את הפרוייקט בהמון שלבים", משחזרת שיין.

תושבת רחביה מזה 35 שנה, חנה מושיץ, שעקבה בדאגה רבה אחר התמעטות העצים בשכונה חשבה שאפשר גם אחרת. "האהבה הגדולה שלי לעצים ולטבע היא שגרמה לי להבין שצריך לעשות משהו. במשך השנים, הייתי עדה לתופעה שכורתים עצים שמתו ושמים במקומם אספלט. בכל פעם שזה קרה, הרגשתי כאילו ממש הרגו את העץ", היא מספרת. מושיץ גייסה את המנהל הקהילתי המקומי "גינות העיר" (מעין וועד השכונה) ואספה, תוך שהיא עוברת מדלת לדלת, מתנדבים להשקייה.

יותר טוב מגנן עירוני

מיפוי ראשוני העלה שהפרוייקט יקיף עשרות עצים גוועים רק ברחביה, ובעירייה מדברים כבר על מאות עצים ברחבי העיר. המיפוי, אגב, פשוט ביותר - את שרידי העץ ניתן לזהות בקלות: אבני סף, שבעבר סימנו את בור העץ, מסמנות כיום את גבולות האספלט החדשים. במקרים רבים, מספרת מושיץ, כבר לא ניתן לטעת עצים במקום אלה שמתו, שכן "הבור" המיועד לעץ ממוקם בשטחי חניה "כחול לבן" ועל כניסות לחניות.

התושבים שהתנדבו מתחייבים להשקות פעמיים-שלוש בשבוע בחודשי הקיץ, ושיין מדווחת על התעניינות מצד תושבי השכונה עוברי האורח בעקבות השלטים. "אנשים עושים את זה בהמון אהבה והתרגשות - איכפת להם מהשכונה וחשוב להם שתישאר ירוקה. אלה אנשים שראו מול העיניים איך השכונה גוועת. הרי אפילו המים הם על חשבון התושבים. זה מאד חשוב שהעירייה תדע לנצל את האנרגיות האלה שמגיעות מהשכונה, זה הרבה יותר טוב מהגנן העירוני שמגיע פעם בחודש".

השאלה אם העצים יחזיקו

העצים שמשמשים כפיילוט נשתלו לפני כחודש ימים ברחביה. העירייה רצתה שני עצים בלבד, התושבים דחפו ליותר. "היה מו"מ על כל עץ", אומרת שיין. בסוף התפשרו על שמונה עצים ראשונים, עצי חרוב ואדר סורי, שנשתלו, בתזמון לא כל כך מוצלח, עם פתיחת עונת הקיץ. "אחרי שלוש שנים של מאבק, כשהעירייה אומרת לך כן, אתה לא אומר שהזמן לא מתאים. העדפתי שייאלצו להאבק על חייהם בקיץ, מאשר שלא יאשרו לי אחר כך", אומרת שיין.

אורי גלפנד, אגרונום במחלקת הגננות ומי שליווה את הפרוייקט מטעם העירייה סקפטי לגבי סיכויי ההצלחה. "אני רוצה להאמין שזה יצליח, העניין כולו תלוי בתושבים, אך אני פסימי". גלפנד מבקש להדגיש כי מדובר ב"פתרון מקומי נחמד וטוב, אך לא משהו שיוכל להיעשות בהמונים".

"בעירייה באמת מאד סקפטיים, בטוחים שהעצים עומדים למות", מודה שיין, ובאותה נשימה כבר פורסת את התוכניות לעתיד. "עד הסתיו, אם ישרדו העצים, נוכל להמשיך בפרוייקט ולהתפשט הלאה לשכונות הנוספות, הכל בהתאם לכמות המתנדבים שיסכימו לאמץ עץ". בינתיים, אף עץ עוד לא מת.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully