המכון לדמוקרטיה: המשק יהיה חזק מבעבר

אם מדינת ישראל תמשיך בקווי המדיניות הכלכלית של השנים האחרונות גם בארבע השנים הקרובות, המשק יהיה חזק יותר ויוכל לעמוד בצורה טובה מבעבר בפני זעזועים חיצוניים, ביטחוניים וכלכליים - כך מעריכים חברי הצוות של המכון הישראלי לדמוקרטיה בחוברת עמדה שפירסם המכון לקראת פורום קיסריה, שיתקיים ב-22-20 ביוני בירושלים.

חברי הצוות קובעים כי פעמיים בעבר, מאז התוכנית לייצוב המשק ב-85', התעוררה ציפייה לתחילתו של עידן חדש בכלכלת ישראל שיביא לשיפור ארוך טווח במשק: הפעם הראשונה היתה באמצע שנות ה-90, והשנייה ב-2000-'99. שתי ההזדמנויות הוחמצו מסיבות חיצוניות ופנימיות; התקופה הנוכחית מעניקה למשק הזדמנות שלישית. לפי ניתוחי הצוות, אם לא יהיו זעזועים חיצוניים, ביטחוניים או עולמיים, ואם לא ייעשו משגים מבית במדיניות הכלכלית, אפשר יהיה לומר שהמשק נמצא עתה בפתחה של תקופת צמיחה בת קיימא.

בראש הצוות עמד פרופ' רפי מלניק, דיקן בית הספר לאודר לממשל במרכז הבינתחומי בהרצליה. עם חברי הצוות נמנים שר האוצר לשעבר אברהם (בייגה) שוחט, הכלכלן הראשי של בנק לאומי ד"ר גיל בפמן, סגן הממונה על התקציבים לנושאי מקרו-כלכלה יוסי גורדון, כלכלנית ראשית בבית ההשקעות אי.בי.אי איילת ניר, פרופ' נתן זוסמן והמשנה למנהלת מחלקת המחקר בבנק ישראל, מישל סטרבצ'ינסקי.

לדעת חברי הצוות, ההתפתחויות המקרו-כלכליות ב-2005 היו חיוביות מאוד: "בבואנו לנתח את ההתפתחויות הצפויות בהמשך הדרך בפרספקטיווה של ארבע שנים קדימה (קדנציה שלמה של הממשלה), אפשר לקבוע שנקודת המוצא של המשק מבטיחה מאוד, כי הממשלה החדשה ירשה את המצב שלהלן, משק צומח בקצב מהיר המובל על ידי המגזר העסקי, שיעור אבטלה במגמת ירידה, קצב יצירת מקומות עבודה במגזר העסקי העולה על קצב גידול כוח העבודה, אינפלציה בשליטה בהתאם ליעדי הממשלה, עודף מתמשך בחשבון השוטף במאזן התשלומים (התפתחות נדירה בהיסטוריה של כלכלת ישראל), רמת שיא של רזרבות המט"ח והיווצרות תפנית לכיוון של ירידת החוב הציבורי יחסית לתוצר המשק.

"כל אלה התאפשרו בשל תנאי רקע נוחים, צמיחה עולמית ובלימת מתקפת הטרור, ובשל מדיניות כלכלית מתאימה הן בתחום הפיסקלי והן בתחום המוניטרי".