סטייליסימו

"הירידה הזו לרחוב החם", כותב ושר קובי אוז, סולן "טיפקס", על התחנה המרכזית הישנה בתל אביב, "היתה בשבילי מקום לעולם / של שיכור מוכר מלבי קר / עם בוטנים וסירופ אדום של סוכר / חגורה בעשר וקלטת מתנה/ מיץ ענבים ועיתון להמתנה / קולנוע שמקרין סרטים של זימה". אכן, היה שם קולנוע כזה, אחד מני כמה, שפעלו בדרום תל אביב כאשר תמונות היו מסוגלות לנוע רק על גבי פילם, הכרוך בגלגל גדול.

בתקופה הקצרה שבין השנים הארוכות של הראינוע והקולנוע, לפופולריזציה של המחשב האישי, היו שם גם כמה וכמה חנויות סקס, שעיקר פרנסתן נבעה מהשכרת סרטי וידיאו. הידועה שבהן, אולי, הייתה סניף "סקס סטייל", כנראה הרשת הגדולה מסוגה בארץ, ששכן, באורח שאין הולם ממנו, ברחוב פין.

כמו בכל מקום בעולם, חנויות הסקס שיחקו גם בארץ תפקיד מכריע בהפצת הפורנו. קלטות הסקס המושכרות שחררו את חווית הצפייה בפורנו, מהסד הבלתי נעים של אולם חשוך וריח טרי של זרע, ואפשרו לכל מי שהיה לו מכשיר וידיאו לאונן מול המסך הקטן בצנעת ביתו. מאלף היה הדבר עד מאוד.

אודה ולא אבוש: חלק לא מבוטל מהשכלת הפורנו הראשונית שלי הושג באמצעות סרטים שנשכרו בחנות "סקס סטייל" בתחנה המרכזית הישנה. כמדיה, הוידיאו אפשר גם לשחזר שוב ושוב את הרגעים הטובים ביותר, לחזור אליהם, להקפיא אותם, לשדרם שוב ושוב בהילוך חוזר.

השלב החשוב הבא לא היה, כמובן, המעבר מוידיאו לדי.וי.די כי אם המצאת האינטרנט והצפתו בפורנוגרפיה מכל סוג אפשרי. כיום, לא היה עולה על דעתי לשכור סרט פורנוגראפי בחנות או בספריה. את כל הפורנו שנחוץ לי היום, אני מוצא בנקל ברשת. שלא במפתיע, נמצאת שם גם רשת "סקס סטייל" עם אתרה, www.sexstyle.co.il.

דומני, עם זאת, שהרשת איחרה להגיב, הן לפריצת הדרך המהירה של האינטרנט לבתים ישראלים רבים כל כך, אבל גם להולדתו של ענף הפורנו הישראלי. השחקן שגלגל יותר סרטי פורנו מכל גורם ישראלי אחר, ושבזכות חדרי ההצצה שהפעיל בסניפים מסוימים הייתה לו גם גישה ישירה לחשפניות (ואולי אף לנערות ליווי), לא היה הראשון שהפיק פורנו ישראלי, ואף לא השני ודומני שאפילו לא השלישי. פרפר 1, שנסקר כאן בשבוע שעבר, הגדיר את הערך המנחה של הענף – שימוש בילידי וילידות הארץ; מפיק אחר הצליח בדרך כלל לעמוד בו אגב צילום הזיונים המשכנעים ביותר, עם סרטים כמו "כחול לבן כחול", "סקס לוהט בתל אביב", "פנטזיה משפחתית", "יופי של טיל 3", ואחרים.

בסרטים הראשונים של מפיקי ובמאי "סקס סטייל", שנראו היו כמי שהצטרפו למרוץ לא מוכנים בעליל, נדיר היה למצוא ילידות הארץ. רוב השחקניות בו דיברו מעט עברית במבטא סלאבי כבד. סרטים אלו גם היו המוצר המרכזי של אתר "סקס סטייל" המקוון, ולא הלהיבו כלל. כסרטי פורנו, רמתם הייתה נמוכה, ולרוב לא סופק שם הריגוש הכרוך בצפייה במישהי, שיכולה להיות בת השכנים משתגלת עם מישהו שעשוי להיות האינסטלטור השכונתי. היעדר ריגוש זה גרם לי להדיר מקלדתי ועכברי מכתובת האתר במשך זמן רב. בעקבות סקירתי מהשבוע שעבר, העיר לי חבר שכדאי לי לבדוק את "סקס סטייל" שוב. לא התאכזבתי.

עיקר מרכולתו של האתר – סרטים. אומנם, ישנה בו גם חנות מקוונת של "מוצרי אהבה", אך בעיקר ניתן לרכוש דרכו סרטים באופנים שונים: סרטי די.וי.די ואפילו וידיאו (כן, עדיין), או לרכוש חבילות של סרטונים או סרטים באורך מלא דרך האינטרנט. בעקבות ההמלצה שקיבלתי, בחרתי לרכוש ב-99 ש"ח מנוי לחבילת סרטוני הפורנו הישראלי. ניגשתי לצפות בכמה מהם, כשאני מצפה לראות שוב, את השילוב הבלתי מרגש של חובבים ישראלים קטני זרג ודלי זקפה, ונערות ליווי אוקראיניות בעלות מבט כבוי. בפועל, זומנה לי חוויה מליאת הפתעות, ובעיקר מגוונת.

בסרטון "הברמנית מתל אביב", למשל, עורכת דמות בשם קטי ראיון עבודה לברמן בשם גיא, המתקבל לעבודה בבאר לנשים המתקרא "אורגזמה", רק לאחר שמוסבר לו כי עליו לעבוד שם בעירום. מיותר לומר שהוא מתפשט, ומספק את הבוסית החדשה. שונה לחלוטין הוא סרטון של זוג המתקראים דניאל וסנדרה, הטוענים כי הם זוג נשוי קינקי, נראים ונוהגים כזוג נשוי אותנטי, שאכן מאוד רוצה לראות בעצמו זוג קינקי, ומספקים משגל טכני למדי אך עם זאת נמרץ.

שני בני זוג נוסף, הנראה אותנטי פחות, הם אומנם יוצאי חבר העמים, אך לפחות הגבר מביניהם לא נראה ומתנהג כעובד זר (כאותן נערות ליווי אוקראיניות כבויות מבט), אלא כעולה חדש מרוסיה, עם שגיאות העברית האופייניות, וההומור האינטליגנטי האופייני לא פחות.

מרתק היה גם הסרטון, שבו משגל צעיר ערבי קוקסינלית צבועה לבלונד, שמבטאה הלא מזוהה מזכיר מעט את "סטלה המגמרת", אותה דמות אגדתית מהסרט "אסקימו לימון". השניים, אגב, מספקים מופע מרשים: כישוריה האוראליים של הקוקסינלית מתקרבים לאלה של מקצועניות הפורנו האמריקני, שכבר אינן עוסקות מזמן במציצות, אלא בדפיקות גרון אקטיביות או פאסיביות, ואילו השחקן אינו נרתע כאשר הוא בועל אותה בעוז בישבנה!

סוף סוף יש כאן מוצר מקומי, שנראה, נשמע ונוהג כמו פורנו. ציונו נע היכן שהוא בין הזקפות (החלקית והמליאה). בפרץ של לוקאל פטריוטיזם אבחר השבוע להקל ולא להחמיר.
נכון, אמנם לא כל המצולמים הם שחקני פורנו מקצועיים, ולא כל שחקני הסרטונים הללו הם צברים ו/או יהודים, אבל כולם, איכשהו, משלנו. דוד בן גוריון נהג לומר, שכשיהיו לנו גנבים משלנו נדע כי הפכנו להיות מדינה ככל המדינות.

עידן שבו בפורנו שלנו מככבים, זה בצד זה ובהרמוניה, יהודים וערבים, צברים ועולים חדשים, זונות וחובבים, הוא עידן משמעותי לענף הפורנו המקומי. פירושו של דבר, שבהתפתחותו של הענף בא סופה של ההתחלה. יש כאן גם תשקיף מסויים של החברה הישראלית, שהפכה רב-לאומית יותר בעשור האחרון, לא פחות משהפך להיות כזה אזור התחנה המרכזית הישנה.


ציון: זקפה מליאה
פורמטים: WMV
בתשלום: כן