טוב, אז זה התחיל מאולימפיאדת החורף בלילהמר, לפני בערך.. 7 שנים .
פתאום, בלי שום כוונה מיוחדת, מצאתי עצמי צופה באדיקות ממכרת לכל מקצה תחרותי, בשידורים החוזרים שלו, בשידורים החוזרים של "השידורים החוזרים"...! וגם - בשידורים החוזרים של השיד... - אתם מבינים, בוודאי.
מכאן החלטתי - שאני חייבת לנסות את זה בעצמי!
המהירות הזאת, השלג הלבן והרך... הקפיצות מקפצה... פתאום הבנתי שאין דרך אחרת - אלא, לחכות לחורף , לאסוף את עצמי וללכת להתנסות בספורט הפילאי, המרגש והכייפי הזה.
אבל...
אני שונאת קור!
אבל ממש שונאת! ...
וכשהגיע החורף הישראלי ומצאתי עצמי "מחופ"שת" מתחת לפוך... עצם המחשבה של לסוע לאירופה ולהעביר שבוע שלם במגע ישיר עם השלג בטמפרטורות של הרבה מתחת לאפס...(!!!) גרמו לי חלחלה ורעד טוטאלי - ורק התחפרתי עוד יותר במיטה מתחת לפוך...
החשיבה הזאת, המוטעית מיסודה , לצערי, גרמה לי לדחות את היציאה
למשך שנתיים!!! (איזה ביזבוז!... איזה ביזבוז!...)
כך יצא שכשסוף סוף החלטתי שמתגברים על ה"קורופוביה" שלי ונסעתי לאלפ-דואז, בצרפת (-אחרי תחקירים נרחבים של עשרות גולשים מנוסים שהמליצו שזהו האתר האידיאלי למתחילים - וצדקו בגדול!!) הסתבר שהקור האירופאי על פסגות האלפים ניחן בתכונות "אלגנטיות" ונפלאות - של "חוסר לחות" (= אוויר יבש), והוא הרבה פחות אכזרי מהקור הישראלי.
חברים, מה אומר לכם... אני הזעתי שם כמו אתון!
-השמש זרחה, השלג היה קריר ונעים והאימונים הראשונים בתוך חליפת סקי (-שזה בעצם מעין "שק-שינה" התפור לפי מידתך...!) היו מ-פ-ר-כ-י-ם !!!
והמסקנה: בנות - אל תפסלו את רעיון חופשת הסקי בגלל הקור! רק לא בגלל זה!!
בהצלחה.
הצעד הראשון - ההחלטה!
23.7.2001 / 12:08