למה צעקו על סילבן?

בתוך הדרמה הגדולה שהתרחשה אמש באולם הסינרמה, במרכז הליכוד: שרון מול נתניהו, התפתחה עלילת משנה עסיסית: סילבן מול המרכז. שר האוצר, סילבן שלום, המחובר בדרך כלל היטב לשטח הליכודי, זכה לקריאות בוז רמות, שהפתיעו בעוצמתן את הנוכחים, והזכירו לשלום 'עצה לדרך' שקיבל מקודמו במשרד, אברהם בייגה שוחט: "תדע לך, שהתפקיד של שר אוצר זה מקום שלא קל להגיע ממנו לראשות הממשלה".

עיקר קריאות הגנאי באו מכיוונם של אנשי יש"ע, שמרגישים כי שלום נטש אותם. בסוף השבוע האחרון נועד שלום עם ראשי המתיישבים והתחייב להעביר להם 135 מיליון שקלים, מתוך 270 מיליון שהתחייבה הממשלה. חמצן פיננסי למתנחלים – חמצן פוליטי לשר האוצר, שחטף מהם ביקורת שניתן למדוד בטונות.

בסיור שקיימה תנועת הליכוד לאזור בנימין, לפני כחודש, ספג שלום את מירב החיצים, למרות שלא נכח במקום. ראשי היישובים כינו אותו "אטום" וטענו כי הוא מייבש את היישובים. אחד הנוכחים לחש כי "אם סילבן היה מגיע לכאן הוא לא היה יוצא".

בסיור אחר שקיימה התנועה בשבוע שעבר באזור גוש עציון ודרום הר חברון נשמעו טענות דומות. אחד מראשי יש"ע קבל על כך ששלום הבטיח שאחרי שתועבר תוספת תקציב לביטחון יועברו כספים ליש"ע. בינתיים התקציב לא עבר ואנחנו לא ראינו כלום, הוא אומר, אני לא מבין למה. ואם זה לא מספיק, הרי שבשבוע שעבר שלח ראש מועצת אריאל, רון נחמן, מכתב לראש הממשלה ושר הביטחון בו הוא מזהיר כי "אטימות האוצר" עלולה להביא לקריסת ההתיישבות. "אנא רשום לפניך שאין הבדל בין תוצאות כהונתך כשר אוצר לגבינו בהשוואה לתקופת בייגה שוחט", הוא כותב לשלום ושרון, "אז היתה מדיניות של הקפאה מכוונת ועל פיה פעלו אנשי האוצר, כיום אנחנו מוקפאים בפועל אך אינני יודע מה המדיניות".

ראוי לציין כי לציטוט מעדיפים ראשי המתנחלים לעדן את הביקורת כלפי שלום. "בפועל שום דבר לא נעשה", אומר בני כשריאל, ראש עריית מעלה אדומים ויו"ר מועצת יש"ע, "הכל הבטחות ,יש הרבה רוח אבל לא גשם. אבל האשמה היא לא רק של סילבן, כל אחד זורק את העניין על השני. ראש הממשלה צריך לטפל בזה. הבעיה היא אגף התקציבים – הם מציפים את סילבן במספרים ומורחים אותו. הם פשוט שמים לו מקלות בגלגלים – על כל צעד קדימה עושים שניים אחורה".

שלום מכלכל את צעדיו בזהירות רבה. הוא גאה במיוחד ביוזמת "מקשיבים לפני שמחליטים", שגיבש. במסגרתה נפגש שלום עם מגזרים שונים באוכלוסיה על מנת לשמוע את צורכיהם לפני שיגובש תקציב השנה הבאה. במסגרת זו הוא ביקר כבר בשכונות בדרום ת"א, בבאר שבע, בחיפה בצפת וקריית שמונה. "כל שנה בונים את התקציב ואחר כך אי אפשר לשנות אותו. אנחנו החלטנו לעבוד אחרת", אומרים בלשכתו. עם זאת, מודעים שם לכך שההבנה לצורכי האנשים עשויה ליצור אצלם תקוות גדולות שאי מימושן יצור אכזבות. "למרות זאת", הם אומרים, "הגישה שלנו היא שהתקציב הוא לעם ולא לממשלה".

שלום, כזכור, היה מרחק נגיעה מכסא ראש הממשלה. לקראת הבחירות האחרונות הוא הסיר את מועמדותו להיות נציג הליכוד במרוץ רק יומיים לפני ההתמודדות, מתוך הערכה שבנימין נתניהו יתמודד גם. בסופו של דבר החליט נתניהו שלא להתמודד ושרון זכה בכל הקופה. במהלך הקמפיין היה שלום יו"ר המטה האישי של שרון, תפקיד שהבטיח לו לבסוף את משרד האוצר. אולם שלום, שועל פוליטי לא קטן, ידע פחות או יותר למה הוא נכנס. בעת הרמת כוסית לרגל הפסח, ימים ספורים לאחר כניסתו לתפקיד, הוא סיפר משל למאות מאוהדיו שבאו ל"גן אורנים": "לפעמים הולכים ברחוב ורואים אמא שהולכת עם ילד קטן", הוא סיפר. "הילד רוצה שאמא תקנה לו משהו, אבל היא חושבת שזה לא יהיה לטובתו. אז היא לוקחת אותו ביד והולכת איתו מהחנות, למרות שהוא בוכה. למרות זאת", אמר שלום, "ברור שזה לא בגלל שהיא לא אוהבת אותו. להיפך, היא אוהבת אותו, אבל רואה דברים שהוא לא רואה".

בצורה זו בחר שלום להסביר לנוכחים את התנהגותו כלפיהם בעת כהונתו במשרד האוצר. אם הם יבינו אותו, או לא, ניתן יהיה לשפוט בפריימריס שייערכו לקראת הבחירות הבאות.