חבורת סוד מוחלט בהחלט

מורדי העבודה לא ממש מרשימים את גיל קול, שמציע להם להמתין לנפילתו הטבעית של פרץ במקום לטמון לו פחים מטופשים

גיל קול

אף אחד לא יכול להאשים אותי באהדה כלפי פרץ. לדידי מדובר באיש המוני, פופוליסט שטרח לנצל כל פירצה על מנת להאדיר את כוחו בשם אידיאל פסאודו קומוניסטי, המהווה כסות לתאוות כוח. ישנם אלו שמשרתים את בעלי ההון וישנם אלו המשרתים את הועדים הגדולים והמדושנים, לא הראשונים ולא האחרונים הם כוס התה שלי (מי אמר חשמל ולא קיבל?). למעשה, פרץ הוא סוג של אהוד ברק, רק יותר עמך ועם הילה חברתית מנופחת תחת הילה חדשה ובטחונית, מנופחת גם. ולמרות כל אלה, ההתנהלות של "מורדי" העבודה והחתירה נגד פרץ היא פתטית וזדונית כאחד.

החשש הנוכחי של חמשת החישוקאים, שמא פרץ ישתלט על מוסדות המפלגה, הגיע קצת מאוחר מדי. פרץ הגיע לראשות המפלגה במידה רבה כיוון שהוא כבר השתלט על המפלגה. פרץ, ממש כמו כל ראש מפלגה אחרת, מעוניין לאייש את המפלגה באנשיו; לא מדובר בהפתעה, לא במחטף ולא בשום דבר לא ראוי אחר. זוהי מפלגה, זהו ראשה, אלו הם נאמניו ועם בחירתו מתבצע שינוי ארגוני, לפיו אנשיי שלומם של אחרים יפנו מקומם לאנשי שלומו ויוותרו אלו המזוהים פוליטית עם היו"ר, או כאלו שהשכילו שלא להזדהות כלל, ובטח שלא לפעול כנגד הראש החדש.

הבטן הרכה של עמיר פרץ היא ההתפכחות של מצביעיו, שהגיעו מהשמאל הצעקני כיון שחשבו שהוא צ'ה גווארה. הוא דיבר על חברה וכלכלה, והלך על ביטחון, הוא דיבר על שחיתות והלך על ממשלה רחבה, הוא דיבר על עיירות הפיתוח, הקשישים, המובטלים, על הנדכאים, והלך למקום היחידי שאין לו שום ממשק עם אותן אוכלוסיות, אלא אם כן הוא רוצה לחלק תלושים במחסומי צה"ל. ההצהרה "תסגרו אותי לשעה בחדר עם אבו מאזן על מופלטה ונסגור הסכם" התחלפה ב"חלוץ, שמע, בלי ארטילריה בין שתיים לארבע, זה מפריע לאחלמה לשנת הצהריים". יחד עם זאת, טענות החמישייה בדבר התנערותו של פרץ מהמחוייבות החברתי והבטחותיו לקיצוץ 2 מיליארד ש"ח מתקציב הביטחון הינן הזויות ומשעשעות כאחד.

לא וילנאי, לא איילון ולא יתום מאשרים קיצוץ כזה לו היו הם שר הביטחון. יתרה מזאת, קולט אביטל לא הייתה עסוקה היום בלהגיש בורקסים במטה של חסמב"ה לשאר החבורה, לו היא הייתה מקבלת את תיק השרה לענייני עציי פיקוס ושיחיי ביגונבילייה. למעשה, אף אחד מראשי המרד לא היה פוצה פה לו היה מקבל משרת שר מידיו של האיש תחתיו הם חותרים.

ההתארגנות כעת של אנשים שזה מקרוב באו, או שפעלו נגד פרץ עד בחירתו, ראויה לבוז לא פחות משל זה שהופנה כלפי מורדי הליכוד. האחרונים פעלו ממניעים אידיואלוגים למחצה ורובם שילמו באבדן כיסאם בכנסת, בעוד שהאחרונים פועלים ממניעים אישיים פר אקסלנס. לא מדובר ביחימוביץ' ומרציאנו, שמישהו שכח לספר להם שפרץ התברגן ושהעבודה חברה בממשלה, והם עדיין נלחמים מלחמות ומניפים דגלים אדומים, כי זה מגניב, וכי הם רוצים להתבלט. מדובר בשרים וראשי מפלגה מטעם עצמם, שמטרתם להדיח את העומד בראש המפלגה טרם שזה הספיק לעשות משהו.

צריך להיות עיוור לחלוטין בכדי לא להבחין, שעצם בחירתו של פרץ לראשות העבודה הקימה מפלגה גוססת על הרגליים. ולמרות שפרץ לעולם ייראה בעיניי יותר כסיבה מדוע שלא להצביע למפלגה יותר מאשר סיבה להצביע לה, בוחריה וחבריה צריכים להעמיד את חבורת חסמב"ה במקומה. למפלגה יש מנהיג חדש, תנו לו לעשות את כל הטעויות האפשרויות, ואז לקראת הבחירות הבאות תעשו לו צרות; כמו בכל מפלגה נורמלית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully