מנוחה נכונה - הגרסה האפריקאית

יום לפני הלוויתה של אמו, התלבט דונלד רקסון תושב [[גאנה]] שבמערב אפריקה, כיצד יראה ארון הקבורה שלה. הוא רצה שהארון ישקף את האדיקות הדתית של אמו, ושקל לעצב אותו כספר תנ"ך. אך כשהוא ראה את התוצאה המוגמרת, הוא חש שהיצירה לא ייצוגית. הוא זנח את רעיון התנ"ך, וביקש להתייעץ בבעל חנות לארונות קבורה. לבסוף נקברה האם בארון לבן מעוטר בצלבים וורדים.

הלוויות הן אירוע חברתי חשוב בגאנה, וארונות קבורה צבעוניים הם לא עניין יוצא דופן. ארונות מעוצבים כבקבוק קוקה קולה, תרנגולת, מצלמה ואפילו ספר התנ"ך, מוצעים למכירה. הם עולים בין 300 ל-800 דולר ויש להם ביקוש, למרות שרבים מאזרחי גאנה משתכרים שני דולר ליום.

רבים טוענים כי ארונות הקבורה מסמלים את הישגיו של המנוח בעולם הזה. "אם אתה לא יכול להשיג את זה, אתה יכול לפחות להיקבר בתוך זה", אמר קוואם לאבי, חוקר עמית מהמכון ללימודים אפריקאים באוניברסיטת גאנה. "זה נולד מתוך משבר כלכלי, מתוך ביטחון לבנות ביטחון וגאווה בחיים שהיו לך". אמונה רווחת בגאנה היא שארון קבורה מעוצב היטב פועל להרגעתן של רוחות כעוסות, שיכולות לזרוע חורבן מהעולם הבא.

בסופי השבוע נערכות בגאנה מסיבות הלוויה. בערים מסוימות, מודעות גדולות מיידעות את הציבור על מיקום ושעת ההלוויה, ובדרך כלל מצורפת להן תמונה של המנוח. יש המשקיעים במודעה המתפרשת על עמוד שלם בעיתונים ארציים, ומזמינים את כל הקוראים לאירוע.

החוואי כריסטוף מיינסה קופי אזורנו גידל עצי [[תמר]], ולאחר שנפטר, בגיל 82, החליטו שניים עשר ילדיו שיש לקבור אותו בארון קבורה בצורת תמר. "אבינו מת, ולא משנה כמה יקר זה יהיה, אנחנו מרגישים שזו דרכנו האחרונה להביע את הערכתנו", אמר בנו ראובן קומא. "הוא העביר את כל חייו במטע התמרים, והוא אהב את המקצוע הזה".

עבור קומא, הארון מביע את מה שאלף מילים לא יצליחו לבטא. "זו קהילה אנאלפבתית, ואיש לא יכתוב עליו מאמרים. אנחנו מרגישים שבעזרת הארון, כולם ידעו מי הוא היה".