היום לפני 25 שנה הוצגה לראשונה מחלת הכשל החיסוני לעולם הרפואה. כחצי שנה לאחר מכן, זכתה המחלה לכינוי [[איידס]]. הדו"ח הראשוני שהוצג בחמישה ביוני 1981 נכתב על גבי שני דפי A4 רגילים וכלל מאות בודדות של מילים. כשמספר רופאים מקליפורניה דיווחו על חמישה מקרים של הפרעות מוזרות במערכת החיסונית של גברים הומוסקסואליים שהיו בריאים עד אז, אף אחד לא שיער כמה גדול ומשמעותי יהיה הגילוי.
פרופסור אנדרו סאקסון היה בין הרופאים האלו. גם היום הוא עוסק בתחום, ומספר: "תחילה קראנו למחלה הזו 'פגם המערכת החיסונית של הומוסקסואלים'. תודה לאל שהשם הזה לא תפס. חשבנו שזה משהו לקשור לסגנון החיים של הגייז, לא תארנו לעצמנו שמדובר ב[[וירוס]]".
חמשת הגברים שהוזכרו בדו"ח הראשוני מתו בתוך שנתיים מפרסומו. סאקסון אמר "הם היו בשלב הסופני של המחלה, ולא היה לנו שום ידע איך לטפל בהם". מיד לאחר פרסום הדו"ח, התגלו מקרים דומים בצרפת.
עוד ועוד מקרים החלו להתגלות במדינות נוספות ברחבי העולם בשנים שלאחר מכן, והובילו למודעות ציבורית למחלה. תחילה סברו שרק גברים הומוסקסואלים יכולים להידבק בווירוס, שכונה "סרטן הומואי". בשנת 1987 פורסם קמפיין ראשון בבריטניה להעלאת מודעות.
"כשאומרים לך שאתה נשא, אתה יודע שיש לך גורל מסויים"
גארי וול קיים יחסי מין לראשונה ב-1982. ככל שהתקדמו שנות השמונים, הוא חשד שהוא נושא את הנגיף. בשנת 1995 הוא אובחן כחולה איידס, וזאת לאחר שאיבד לא פחות מ-32 חברים שמתו מהמחלה.
"כשאומרים לך שאתה נשא או חולה, אתה יודע שיש לך גורל מסויים" אמר וול. "נאמר לי שלא אחייה כדי לראות את המילניום החדש ושאין לי מה להתכונן ליום הולדתי ה-40 שחל בשנת 2002", אמר. לא מזמן חגג גארי את יום הולדתו ה-44. גארי הוסיף כי "בהחלט לא חשבתי שבמאה ה-21 יוכלו לטפל בנו, ושהמחלה תהיה כרונית יותר מאשר סופנית".
ב-BBC דווח, שאם ההדבקה מתגלית בשלב מוקדם מספיק, הנשאים יכולים להנות מחיים רגילים, והתרופות יסתכמו בשני כדורים ביום. אלו החדשות הטובות. אך השאיפות המוקדמות כי יוכלו לבודד את הווירוס שגורם למחלה ולהשמידו, טרם הוגשמו.
בשנת 1984, מדענים של הממשל האמריקאי הודיעו כי הם בודדו את הנגיף וכי בתוך שנתיים עד שלוש הם יפתחו חיסון שימנע הידבקות באיידס. היום המומחים אומרים כי אין טעם לשקוע בניחושים מתי יוכלו לפתח חיסון כזה. המחקר אומנם אינטנסיבי, אך עדיין אין פריצת דרך בנושא.
ד"ר סיימון פורטסמאות' מלונדון, מנסה לשמור על אופטימיות: "זהו אחד מהתחומים הבודדים ברפואה שבאמת התקדמנו בו בעשר השנים האחרונות ואפשר כיום לתת לנשאים איכות חיים טובה. הדבר המדכא הוא, שהווירוס לא הולך לשום מקום".
פורטסמאות' מעביר ביקורת על הצעירים שלוקחים על עצמם סיכונים גם היום ומקיימים יחסי מין לא מוגנים והוסיף כי "חלק מהם מגיעים אלינו מאוחר מדי, בשלב שכבר אי אפשר לטפל במחלה".